גליוני השס על כתובות· רבי יוסף ענגיל
דף ס:
והא ר"נ שרא להו לבי ריש גלותא, נ"ב בשאלתות פ' וירא איתא והא ר"נ שרא לה לילתא עכ"ל ונ' מזה דילתא הית' אלמנה או גרושה מאחר כשנישאת לר"נ והי' לה בן מן הראשון ונתנתו למניקה והיא הית' בת הראש גולה וזהו דמשני שאני בי ריש גלותא כו' וצל"ע בזה בסדר הדורות ושאר ספרים המדברים מזה וגוף גירסת השאלתות הנ"ל צ"ע דהל"ל והא ר"נ נסיב לילתא ול' שרא לה משמעותו שהתיר לה לינשא לאחר והרי הוא עצמו הי' בעלה וצ"ע:
שם שאני בי ריש גלותא כו', נ"ב ע' שו"ת הרא"ש כלל י"ח אות י"ז:
שם דלא עבדי נשי דחנקן בניהו, נ"ב ע' שו"ת צ"צ סי' נ"ה:
שם שמוטי, נ"ב ע' ביאור מלה זו ברש"י בכורות מ"ה ב' ד"ה באריכא שמיטה סגיא:
שם מציצי עינא, נ"ב ע' פירושו בשו"ת חות יאיר סי' ר"כ:
שם תוד"ה אפילו כו' כ' דכל חד וחד באפי נפשי' שרי, נ"ב וע' ס' יריאים סי' קמ"ט שתי' דמה שאסרו ב"ה בנבילה לא משום דבשר הוי דאפי' אין תורת בשר עלי' מיתסרא בנבילה דכתי' לא תאכלו כל נבילה כל הנאכל בנבילה נאסר אבל לעניין בב"ח בשר בעי' וכיון דנגמרה נפקא לה מתורת בשר עכ"ל וע' פסחים כ"ב א':