גליוני השס על כתובות· רבי יוסף ענגיל
דף כו.
זכורני כשאני תינוק ומורכב על כתיפו של אבא, נ"ב כל' זה סנהדרין נ"ב ב':
שם ונפק עלי' קלא דבן גרושה כו' ואחתיני', נ"ב ע' רש"י דכ' ואחתיני' כו' עד שיבדקו כו' שמעלה היא לכהונה וע' שו"ת הרשב"א ח"ד סי' קס"ו מש"ש ואעפ"י שזה בחזקת כשר הי' ואין פוסלים אותו בקלא בעלמא (שיצא עליו שעבר על החרם והשבועה ע"ש) מ"מ מיחש חיישי' לי' ואפי' דאיתתא מפקינן מנטען בדבר מכוער וקלא דלא פסיק כ"ש זה דבקלא דלא פסיק אין מוסרין לו שבועה וכ"ש דלא מפקינן ממונא אפומי' כו' עש"ה ונ' דלפי"ז אפי' שלא מטעם מעלת כהונה ג"כ הי' ראוי להורידו עד שיבדקו וגם הי' ראוי שיואיל הקול לבלי לתת לו מתנות כהונה דהוי ג"כ כמו הוצאת ממון מן השבט ודו"ק וע' ירושלמי סנהדרין פ"ז ה"ח ותפשין בר נש בשוקא ומבזין לי' ע"ש דאין לתפוש אדם להושיבו בבית האסורים ולבזותו משום קול בעלמא עש"ה בפני משה:
שם ואתא ע"א ואמר ידענא בי' דכהן הוא ואסקיני', נ"ב בשו"ת מהרי"ו סי' פ"ח דן מכאן אלעלמא דע"א נאמן נגד קול וע"ש לשונו שהביא גמ' דכאן וכ' אלמא דע"א מהימן מדאוריתא נגד קול כו' וכ"כ עוד שם בתשובה זאת וז"ל אבל לבטולי קלא דע"א מהימן מדאוריתא אפי' בדוכתא אחריתי כגון גבי כהן דנפק עלי' קלא דבן גרושה הוא דמהימן ע"א לבטולי קלא כו' עכ"ל ומשמע מתיבת דאוריתא שכ' דס"ל דחשש קול הוא דאורייתא: