אור ברסלב

גליוני השס על כתובות· רבי יוסף ענגיל

דף ח.

דף ז:

לתוכה בשמחה, נ"ב בשאלתות פ' חיי איתא בתוכה לשמחה אולי הוא ט"ס כי הלשון דכאן מתוקן יותר:

שם ריעים האהובים, נ"ב גי' השאלתות שם ריעים ואהובים:

שם משמח חתן עם הכלה, נ"ב ע' ס' הפרדס לרש"י בליקוטים שבסוף הספר (דפוס ווארשוא דנ"ט ע"ב) ד"ה נראה בעיני טעם למה בברכת שמח תשמח הסיום משמח חתן וכלה ובברכת אשר ברא הסיום משמח חתן עם הכלה עש"ה:

שם בריך חמש כו' בריך שית כו', נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' ס"ה כ' לא נזכר בשום מקום מהתלמיד לא כוס יין לא בברכת אירוסין ונישואין כו' וכן בפ"ק דכתובות כשהזכירו ברכת נישואין אמרו ברוך שית ולא נזכר ז' ברכות בשום מקום כו' עכ"ל וע' רוקח ה' סעודה סי' שכ"ט דהביא שם ירושלמי יין עסקיו מרובין ממנו לקידוש ממנו להבדלה ממנו לחופה עכ"ל וע"ע ברוקח סי' שנ"א ומה שמברך על הכוס [ברכת אירוסין] דאמרי' בסוטה בפ' משוח מלחמה (כוונתו ג"כ על הירושלמי] יין תוסס מזמנין עליו ומקדשין בו את הכלה עכ"ל ועוד שם סי' שנ"ב ירושלמי בכיצד מברכין על היין בפה"ג מה נשתנה יין הואיל ועסקיו מרובין ממנו לקידוש ולהבדלה ממנו לאירוסין ולחופה עכ"ל וחידוש על התשב"ץ ז"ל שלא העיר מן הירושלמי כלום ויש נפקותא בזה להלכה עש"ה בתשב"ץ ואולי גם הירושלמי רק מנהג קאמר ולא דינא ואע"ג דלא יהי' דומיא דקידוש כו' דאינהו דינא הוו:

שם דר' יהודה רמי כו', נ"ב ע' שו"ת שבות יעקב חאו"ח סי' ד' ולפי גמ' דכאן משמע דלפי ההלכה נקטי' דנבראו פרצוף אחד מדמברכי' שית:

שם מכאן ואיליך כו', נ"ב בשאלתות פ' חיי שם איתא מכאן ואיליך אע"ג דאיכא פנים חדשות לא בריך אלא חדא א"ל והאיכא פנים חדשות א"ל לא חזינא רבנן קשישי דעבדי הכי אפושי שמחה בעלמא הוא ובחדא סגיא עכ"ל ול' לא חזינא לרבנן קשישי דעבדי הכי כל' זה מצינו לר' אשי ג"כ בברכות ל' א':

שם שאני ר' פפא דהוי טריח לי', נ"ב בשאלתות שם איתא א"נ לחשובי לברי' הוא דבעי עכ"ל:

שם ולית הילכתא כוותי' משום דטרידי כו', נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"א סי' תל"ד:

שם תוד"ה שהכל ברא לכבודו כ' ולא גרסי' לכלהו דא"כ הוי משמע דשלש ברכות הן, נ"ב האחרונים האריכו אי שייך תיבת כל על שנים וגם אני הרביתי בכללים שלי וכעת נ' ראי' דשייך על שנים מבריתא דמגילה י' ב' כל המצוות הללו כו' ופירש"י שילוח מצורע וקריאת מגילה בט"ו והבית חלוט כו' וק' דהא ממידי דתלוי בקדושה משתעינן וכמ"ש מפני שקדושה כו' ואילו מגילה למאי דמספקא לחזקי' שם ה' ב' דאפי' ים חשוב היקיף אע"ג דאימעיט ים לעניין קדושת בתי ערי חומה וא"כ לא תלוי מידי בקדושה רק במיגניא עש"ה וא"כ תיפשוט לי' לחזקי' ספיקתו מבריתא הנ"ל וע"כ דבריתא הנ"ל יש לפרשה על שילוח מצורע והבית חלוט לבד וע"כ דשייך כל על שנים ודו"ק וע"ע גיטין ל' א' כלהו כרב לא אמרי כו' אע"ג דהם רק שנים מיהו שם כיון דעם רב הם שלשה שייך שפיר ל' כלהו וע' כזה בתרומות פ"ד מ"ו והשוקל משובח משלשתן אע"ג דהם שלשה רק עם שוקל מיהו בירושלמי שם עמדו באמת ע"ז ע"ש בר"ש פ"א מ"ז וע"ע נדה ז' ב' ודברי ר"ע מדברי כולן ושם כ"א ב' כסומכוס וקילא מכלהו עש"ה וע"ע עירובין פ"ב ב' וכולן שעירבו ועירב עליהן רבן כו' וקאי אעבד ושפחה לחוד דאי אבנו ובתו הל"ל אביהן וא"כ מבואר ג"כ דשייך ל' כל על שנים וע"ע נדה ל"א א' וכולן עולין למין אחד ופירש"י זרע האב והאם והם רק ב' דברים אולם שם י"ל עפ"י ירושלמי הובא בתוס' סוטה מ"ב ב' ד"ה מאה עש"ה וע"ע זבחים קט"ו ב' אותבי' בריתא דשויא בכלהו אף דהקושי' רק על ב' דברים שאמר ע"ש וע' מעילה כ"א ב' תוד"ה פרוטה דלפי גי' הצ"ק שם לא שייך ל' כל הכיס אם אין בו רק ב' פרוטות אולם לל' התוס' שם הוא להיפוך וכבר הערותי ע"ז שם בגליון וע"ע ב"ב ק"ז א' הילכתא בכל הני שמעתתא מקמצין וקאי שם רק על ב' שמעתתא עש"ה:

שם תוד"ה רב תנא כו' כ' ומדלא קאמר ר' יוחנן תנא כו', נ"ב ע"ע ב"ק פ"ב א' אלא מאן תנא עשרה תנאין כו' ע"ש דגם שם משמע דאין בכח ר' יוחנן לחלוק על בריתא:

תוכן העניינים

גליוני השס על כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה