אור ברסלב

גליוני השס על ירושלמי עירובין· רבי יוסף ענגיל

פרק ט

פרק ח

הלכה ג

זימנין סגין כו' א"ל ולית בר נש הוי שמע מילה דלית חברי' שמיע לי', נ"ב כזה ירושלמי יבמות פ"ד ה"ז וע"ע כעין זה ירושלמי מגילה פ"א ה"א זימנין סגין יתבית קומי ר' שמואל כו' ולא שמעית כו' א"ל כל מה דהוה אבא שמיע את שמיע:

הלכה ד

בזמן שנעשו ע"ג עצמן טהורים לו וטמאים לאחרים, נ"ב הטעם דלאחרים כבר נאסר היין בהיות זה עכו"ם והוי בחזקת איסור וע"כ צריך עדות ברורה להתיר ועדותו של זה קלוש דכיון דהי' עכו"ם לא רמיא עלי' ולאו אדעתי' ומשא"כ לו דבהיותו עכו"ם אין יי"נ אסור לו וחל האיסור רק עם גירותו וע"כ כיון שעם הגירות יודע שלא נתנסך מהן אין כאן חזקת איסור ומהני ידיעתו הקלושה להתיר וע' בבלי כתובות ס"פ האשה שנתארמלה:

הלכה ה

מהו שיהא צריך מחיצה כו', נ"ב היינו דמספקא אי טעמא דר' יהודה משום דפי תקרה יורד וסותם או משום דב' מחיצות דאוריתא וע' לעיל פ"א ה"א א"ר אבין ר' יודה כדעתי' כו' ע"ש דפשיטא לר' אבין דטעמא דר' יהודה משום פי תקרה כו' וע' ירושלמי שבת פט"ז ה"ב בן בתירה כר' יהודה כו' ע"ש דסתמא דירושלמי ס"ל טעמא דר' יהודה משום דב' מחיצות דאוריתא וע' בבלי כאן:

תוכן העניינים

גליוני השס על ירושלמי עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה