גליוני השס על ירושלמי סנהדרין· רבי יוסף ענגיל
פרק ד
הלכה א
א"ר יוחנן בשביל לחוס על ממון ישראל. נ"ב צע"ג דמה שייך כאן בשביל לחום כו' הא מה שהוא חסיון לזה הוא לעומת זה הפסד לאידך ומדוע יש לחוס אממונא דהאי יותר מאממונא דאידך וע' ירושלמי גיטין פ"א ה"ד שטר יוצא בבית שאן והיו עדיו עדי עכו"ם כו' ר' יוחנן אמר פסול ור"ל אמר כשר ומ"ט דר"ל שלא להפסיד לישראל ממון ואפי' דלית מפסיד לדין מפסיד לדין ובפני משה ואפי' דלית מפסיד לדין מפסיד לדין, בתמי' וכי היכי שייך בדיני ממונות משום הפסד ממון ישראל שאם אין אתה להמלוה מפסיד אתה להלוה עכ"ל וא"כ ה"נ דכוותה מה שייך בזה בשביל לחוס על ממון ישראל [וע' ירושלמי כתובות פ"ח ה"א דבדיני ממונות לא שייך קולי ב"ש וחומרי ב"ה דמה שהוא שהוא קל לזה הוא חומר לזה עש"ה] ואולי הירושלמי כאן סמיך אהך דגיטין דמשני אקושי' הנ"ל א"ר יודן אלא כדי שלא לנעול את הדלת לפני בני אדם שלמחר הוא מבקש ללוות והוא אינו מוצא ע"ש והך כאן הכוונה בשביל לחוס כו' ואי דאדרבה נחוס אממונא דאידך ז"א דאממונא דאידך אין לחוס דאדרבה הוא רעה לו שלמחר הוא מבקש ללוות ואינו מוצא וקיצר הירושלמי כאן ולא פירש זה דסמיך אהך דגיטין דאמר ג"כ כהך דכאן שלא להפסיד לישראל ממון ופירש אח"כ הטעם יותר משום נעילת דלת בפני לווין וכך כאן הכוונה כן וכדאמר כן בבבלי דדיני ממונות לא בעי דרישה וחקירה משום שלא תנעול דלת כו' ולפי"ז הפי' כאן בהכרח דבשביל לחום כו' אמרו דבדיני ממונות די בשאלה היאך אתה יודע שזה חייב לזה ולא בעי' דרישה וחקירה ודלא כפי' הפני משה דבשביל לחום על מעון הנתבע הצריכו השאלה היאך אתה יודע כו' ודו"ק:
הלכה ז
לא תענה אפי' אחר מאה. נ"ב ע' פני משה דמאה לאו דווקא דאין ב"ד יותר מע"א ודוגמתו בבבלי הוריות ג' ב' מאה שישבו להורות אין חייבין עד שיורו כולן שנאמר אם כל עדת ישראל ישגו כו' ושם ג"כ מאה לאו דווקא דהא קאי אהוראת ב"ד הגדול ואינם יותר מע"א [וע' גם בירושלמי הוריות פ"א ה"א נכנסו מאה עד שיורו כולן]:
אין מדקדקין ביי"נ. נ"ב ע' ש"ע יו"ד סי' קכ"ז סעי' א' בהג"ה ול' אין מדקדקין דוגמתו בירושלמי ר"ה פ"ג ה"א אין מדקדקין בעדות החודש ובירושלמי כלאים פ"ט ה"א אין מדקדקין במת ולא בכלאים בביהמ"ד ובירושלמי קידושין פ"ד ה"א משפחה שנשתקע בה פסול אין מדקדקין אחרי' ובירושלמי מגילה פ"א ה"ד אין מדקדקין במצות פורים ושם פ"ב ה"ב אין מדקדקין בטעיותי' ובירושלמי ברכות פ"ז ה"ג אין מדקדקין בדבר [ושם ה"ב אין מדקדקין בקטן וזהו גם בבבלי] ובירושלמי דמאי פ"ג ה"א גבאי קופה בשביעית לא יהו מדקדקין בחצירות של אוכלי שביעית: