גליוני השס על ירושלמי כתובות· רבי יוסף ענגיל
פרק יב
הלכה א
מתה כמי שנישאת. נ"ב ע' פני משה ואין נ' כלל לומר שנסתפק הש"ס בזה שיהא חייב לשלם ליורשי' דל' המשנה רק חייב לזונה אבל לא לשלם ליורשי' ונ' דצ"ל "מעתה מתה כמי שנישאת" והוא קושי' אדאמר חלתה כמי שנישאת דאף דאין צריכה מזונות מחמת החולי מ"מ צריך לשלם מעתה נאמר דגם במתה ואין צריכה למזונות מפאת שאינה בחיים יוחשב ג"כ כמי שנישאת ויתחייב לשלם ליורשי' וזה וודאי אינו ומשני מתה כבר ואין כאן האדם עוד אשר לו החיוב ופקע החיוב ומשא"כ כ"ז שהיא בחיים וחייב לזונה אזי אם אין יכולה לאכול שפיר חייב לתת לה דמי המזונות כמו בנישאת, כן נ' והמעתיק טעה והשמיט אות ע' מתיבת מעתה וכ' מתה ובא מעתיק ב' וראה כתוב "מתה מתה" חשב בפשיטות דהיא מלה כפולה ללא צורך ובטעות וכ' רק פעם אחד מתה ומזה הוא הטעות שכתוב "מתה כמי שנישאת" ובאמת צ"ל מעתה מתה כמי שנישאת ותיבת מעתה רגיל כזה בכולי' ירושלמי:
הלכה ב
מ"ד לכתובה אבל לא לתנאין כו'. נ"ב ירושלמי דמאי פ"ו ה"ב: