גליוני השס על ירושלמי יומא· רבי יוסף ענגיל
פרק ג
הלכה א
שמשא הוות על סוסיתה, נ"ב פי' הא' שבק"ע דהוא שם מקום והי' בגובה על ההר הוא העיקר ונזכר מקום ששמו סוסיתה בירושלמי דמאי פ"ב ה"א אבל עכשיו יש סוסיתה כו' ובירושלמי שביעית פ"ו ה"א וישב בארץ טוב זו סוסיתא ושם פ"ח ה"ג אילין קורדקיא דסלקין ומזדבנין מן סוסיא לטבריא ע"ש בפני משה ובירושלמי ר"ה פ"ב ה"א אילו שנים שיצאו מעיר אחת שרובה עכו"ם כגון הדא סוסיתה כו' ע"ש ג"כ סוגי' דכאן:
הלכה ה
והוה ר' זעירה מקלס לי' וצווח לי' בני' דאוריתא, נ"ב כל' זה ירושלמי גיטין פ"ז ה"ג וע' ירושלמי ביכורים פ"ג ה"ג אין התורה עומדת מפני בנה ע"ש והיינו ג"כ דהת"ח נקרא בן של התורה וכזה עוד בירושלמי מגילה פ"ד ה"א מפני בנה הוא עומד כו' ע"ש:
שם ר"י סבר מימר שאין תולדות אש כאש ורבנן סברין מימר תולדות אש כאש, נ"ב כפלוגתא זו אי תולדות אש כאש בין ר"ג לחכמים בירושלמי פסחים פ"ז ה"ב:
הלכה ו
ואין שני כו', נ"ב ר דצ"ל ואין ראשון של הנדוין יפה מן השני של פילוסין פי' דאיך סתים תנא דבשחר הי' לובש פילוסין ובין הערבים הנדוין הרי אין תלוי בפלוסין והנדוין רק בשוויים ושבחם העצמות דבכל אחד יש מינים והמין הא' שבהנדוין הרי טוב מן הב' שבפלוסין ומשני משום מילה דשוי' (כצ"ל דשוי' תחת דשמעה) פרוטי פי' דלעולם הפלוסין טובים דאפי' השני של פלוסין אף דבעצם הראשון שבהנדוין טוב ממנו מ"מ מה שהוא מן המין הטוב דרך בני אדם לבחור בו ונותנים ממון עבור זה שהוא מן המין המשובח [גוטע סורטע בל"א] ואף דאין כאן שבח בעצם והוא רק שבח בלשון ומלה [גוטע סורטע כנ"ל] מ"מ נותנין ממון ומשלמין ביוקר עבור זה והוא מלה דשויא פרוטי היינו מלה שנותנים בעדה פרוטות וממון וכן להלן צ"ל ואין ראשון שבשני יפה מן השני שבראשון משום מלה דשוי' פרוטי והיינו ג"כ דאף דראשון שבשני כו' משובח בעצם מ"מ השני שבראשון מה שהוא מן המין המשובח הוא מלה דשוי' פרוטי וע"כ תו שניהם שוין ול' זה משום מילה דשויא פרוטי ע' דוגמתו בבלי ב"ק פ"ט א' אלמה לא מילי דמיזדבני בדינרי נינהו וכך כאן הל' מילה דשויא פרוטי ודו"ק ונתיישבתי דכמו שכתוב ואין שני של פלוסין יפה כו' וכן להלן ואין שני שבראשון כו' ג"כ נכון ופי' הקושי' כפי' הק"ע ומשני ע"ז משום מילה דשוי' כו' והיינו דאף דשני שבראשון משובח בעצם יותר מ"מ הוא ביוקר הראשון שבשני לפי שנקרא ראשון ערשטע סארטע בל"א והוא מלה דשויא פרוטי ודו"ק:
הלכה ז
עונות אילו הזדונות פשעים אילו המרדים חטאתם אילו השגגות, נ"ב ירושלמי שבועות פ"א ה"ג:
הלכה ח
גר"ש בהלכתא עיליתא עד כו', נ"ב ע' שירי קרבן ד"ה גר"ש ויש כזה עוד בירושלמי נזיר פ"א ה"א גר"ש ראשה דנדרים קדמיתא עד דמטי אשכח תני כו' ושם פ"ו ה"ד גר"ש כו' הי"ל בפרק ג' ובירושלמי כתובות פ"ד ה"ח גר"ש בהילכתא קדמייתא דפיאה כו':