גליוני השס על ירושלמי יומא· רבי יוסף ענגיל
פרק א
הלכה א
אותו אחד מושחין ואין מושחין שנים, נ"ב ע' שירי קרבן ד"ה אחד מושחין כו' וע' ירושלמי סנהדרין פ' חלק הלכה ב' ויסב דואג האדומי ויפגע בכהנים וגו' לא כן תני ר' חיי' אין ממנין שני כהנים גדולים כאחת כו' ומשמע להדיא כדברי השירי קרבן דלעולם אין ממנין שני כהנים גדולים כאחד ולאו דווקא ביום אחד רק כ"ז שיש כ"ג ראוי לעבודה אין ממנין אחר:
הלכה ג
אשר יוצק על ראשו שמן המשחה, נ"ב עמ"ש בביאור הדברים בגליון ירושלמי תרומות פ"ה ה"א ד"ה דא"ר בא בר חייא כו':
שם ולמה לא אמר שעיר א"ר בא כו' בלא כך אינו זקוק להערות, נ"ב פי' הק"ע תמוה והפי' פשוט דר' בא כוונתו לתרץ מדוע לא הוזכר במשנה שעיר דהטעם דכל עניין ההעברה שמעבירין לפניו פרים כו' הוא כדי שישים אל לבו להתבונן ולחזור על הלכות עבודותיהן ביוה"כ וע"כ אין צורך להעביר גם השעיר דכיון שמעבירין הפרים והוא נזכר להלכות הפר שמהלכותיו הוא שעירה דמו לתוך דם השעיר ומזה משניהם יחד על הקרנות (למ"ד מערבין לקרנות) ועל טהרו של מזבח ע"כ הוא נזכר ממילא גם לשעיר ומשים אל לבו להתבונן גם בהלכות עבודות השעיר ואין צורך להעביר עוד גוף השעיר וע' לקמן פ"ה ה"ד ומניין שהוא זקוק להערות (פי' דם הפר לתוך דם השעיר) ת"ל ונתן מדם הפר ומדם השעיר בזמן שהן מעורבין וכך כאן ל' זקוק להערות הכוונה כן על מה שזקוק לערות דם הפר לתוך דם השעיר וז"פ וע"ע לקמן שם פ"ה ה"ו ולמה לא אמר ושעיר כו' ע"ש ממש כל' דכאן ופי' שם הק"ע עצמו מעין פירושינו דכאן: