אור ברסלב

גליוני השס על ירושלמי יבמות· רבי יוסף ענגיל

פרק י

פרק ח

הלכה ב

ויהא כן בהורי'. נ"ב כעין ל' זה בירושלמי הוריות פ"ב ה"ה ויהא כן במורים ואולם כאן נ' יותר דצ"ל והוא כן בהוריי' פי' דהוא קושי' דאמאי חשיב הוראת ב"ד לפטור מקרבן אטו אם הב"ד אומרים דבר של מציאות שדבר הוא כן או כן אטו זה הוא בסוג הורי' והרי אין אומרים כאן רק דבר של מציאות שהבעל מת והוא ממש כדמדמינן לי' בבבלי במכלתין צ"ב א' להורו ב"ד ששקעה חמה ולבסוף זרחה דאינו הוראה אלא טעות עש"ה ומשני בשהורו מותר לבא כו' פי' דאין כאן אמירת מציאות רק הוא הוראת דין שמותר לבא על א"א דכיון דמה"ת אין ע"א נאמן והוא עקירת דבר מה"ת דיש להם כח לזה כשיש קצת טעם וכתוס' במכלתין פ"ח א' ד"ה מתוך וא"כ הרי הוא הוראת היתיר שמותר לבא כו' וע"ז פריך ולא עקירת גוף הוא פי' דהיתיר זה אכתי הא אינו הורי' רק עקירת גוף וכמ"ש כבר הפי' בזה בשו"ת בן פורת ח"ב סי' ח' אות ד' עש"ה:

הלכה ג

תמן הוחזקה א"א בפני הכל כו' עד לכשיבואו שנים ויאמרו זהו שקידש. נ"ב לעיל פ"ב הי"א ונ' דתיבות "לכשיבואו שנים כו'" דכאן לא שייכי הכא כלל ונשתרבבו מהך דלעיל פ"ב הנ"ל:

תוכן העניינים

גליוני השס על ירושלמי יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה