גליוני השס על ירושלמי חגיגה· רבי יוסף ענגיל
פרק ב
הלכה א
א"ל מאיין ולאיין בן זומא. נ"ב כל' זה ירושלמי סנהדרין פ"י ה"ב א"ל מאיין ולאיין פינחס ועוד שם מאיין ולאיין גיחזי:
מה עבד נסב גולתי' ופרסי' עלוי. נ"ב ע' ק"ע שכ' דידע שלא יאחוז האש בבגדו כמעשה דהאי חסידא במס' אבות ולא ידעתי כוונתו אך בירושלמי שבת פי"ו ה"ז אי' כזה ר' יודן כו' פרס גולתי' על גדישא ונורא ערקא מיני':
הלכה ב
שאדם צריך לכבוש את כובדו. נ"ב כל' זה בירושלמי ביצה פ"ה ה"ב מאן דאמר אין נשענים בכובש את כובדו:
שם עד כדי זימזום. נ"ב פי' דאפי' אין עדים רק קול לבד שעבר עביר' רשאין לעונשו ותיבת זמזום פירושו קול והברה ע' בבלי עירובין ק"ד א' דמישתמע כי קלא דזמזומי:
הלכה ג
א"ר יצחק כו' הדא כסא בשירותה כו'. נ"ב ירושלמי מעשר שני פ"ה ה"ג: