גליוני השס על ירושלמי גיטין· רבי יוסף ענגיל
פרק ה
הלכה ג
יכול למימר כי האי דלא קומיך אקום לזביני' טביאת. נ"ב פי' אף שמכרת מה שלא הי' לפניך וברשותך מ"מ אחריות דידך יש עליך ואתה ערב בעד המקח כ"ז שבידך לקיימו וע"כ עתה שבידך לקיימו יש לך לקיימו ול' אקום לזביני' טבאות הוא ל' אחריות וערבות ע' לעיל פ"א ה"ה אנן בעי תקימינן טבאות ע"ש וע' ירושלמי תרומות פ"ו ה"ב הא למה זה דומה למוכר חפץ לחבירו ונמצא שאינו שלו שהוא חייב לעמיד לו מקחו עש"ה:
הלכה ה
עד כדון כסבור שהוא חולין הי' יודע בה שהיא תרומה וכסבור שמותר לטמותה. נ"ב דוגמתו ירושלמי תרומות פ"ב ה"א עד כדון כסבור בהו שהן טהורין הי' יודע שהן טמאין וכסבור שמותר לתרום מן הטמא על הטהור כו':