גליוני השס על ירושלמי בבא מציעא· רבי יוסף ענגיל
פרק ה
הלכה א
אם מזו אין אנו מניחין לגדולי א"י כלום. נ"ב ירושלמי ב"ב פ"ג ה"ג בסופה:
הלכה ג
עד מקום שדרכו ליליך ולבא בו ביום. פי' דבזמן מועט של בו ביום לא חיישי' שיארע אונס ואין כאן אחריות כ"כ וכמו דבזמן מועט של יום אחד לא חיישי' למיתה ולשמא יבקע הנוד ע' תוס' יבמות י"ח א' ד"ה דילמא ושם כ"ו ב' ד"ה למיתה דתרי לא חיישי' וגוף הל' דכאן עד מקום שדרכו לילך ולבא בו ביום ע' כל' זה בירושלמי פאה פ"ח ה"ב:
הלכה ד
שהשדה מצוי' להתברך. נ"ב כל' זה ירושלמי ע"ז פ"א ה"ט:
הלכה ז
הא עד שתים שלש שבתות מותר. פי' דב' וג' שבתות הוי זמן מועט ולא מיחזי כרבית א"נ דבזמן מועט כזה לא חיישי' לשמא יתייקר והיות שתים שלש שבתות חשוב זמן מועט נזכר מזה בבבלי חולין קל"ב ב' כהן טבח שתים ושלש שבתות פטור מן המתנות פי' דב' וג' שבתות הוא זמן מועט ולא שיב קביעות עש"ה: