גליוני השס על ירושלמי בבא בתרא· רבי יוסף ענגיל
פרק ה
הלכה א
ואין. נ"ב צ"ל "אין מתי מצוה מצויין" ובזה נשלם המאמר, ואח"כ צ"ל "ומהלכין" תחת "ומוטלין" וקאי אדבתרי' ומהלכין בשביל הרשות כו' ע' ירושלמי נזיר פ"ט ה"ג:
הלכה ה
בר נש דתנה כבשה דאהינו כו'. נ"ב ע' מראה הפנים ד"ה בר נש מ"ש אלא דבכ"מ בש"ס משמע דאהינו פירושו תמרים שלא בישלו כל צרכן עכ"ל והוא תימה דבירושלמי ב"ק פ"ו ה"ב בסופה כבשה דאהינו הוה פי' הפני משה בעצמו ז"ל שם אשכול של תמרים שבישלו כל צרכן והפי' ההוא מוכרח שם לכאורה עש"ה וצ"ע וע' רש"י עירובין כ"ח ב' ופסחים. נ"ג א':