גליוני השס על יומא· רבי יוסף ענגיל
דף נט:
לכפרה נתתיו ולא למעילה, נ"ב ע' מאירי שכ' לכפרה ניתן ולא למעילה ר"ל לטובה ולא לרעה שלא להתערב קטיגור בסינוגורו עכ"ל כוונתו דאילו הית' קדושתו קדושה למעול והי' בקדושתו אפשריות עי"ז לבוא על ידה לידי חטא במעילה אז הי' אפשריות זה עצמו עניין אחיזת קטיגור ולא הי' אפשר לו להיות סניגור ומכפר כראוי א"נ כוונתו דהי' אפשר שיארע בפועל שימעול אדם בדם ולא ידע כיון דמעילה בשוגג ואז כיון שהי' נעשה בו חטא בפועל אזי הי' בו עירוב קטיגור והי' מגרע אז כח סניגורו וכפרתו ולכן היותו בא לכפרה מחייב שלא יהי' בו מעילה וזהו לכפרה נתתיו ולא למעילה ודו"ק והנה מה שכ' ר"ל לטובה ולא לרעה הוא לפי"ז כדרשא דיבמות ס' ב' לרצון להם לרצון ולא לפורעניות: