גליוני השס על יומא· רבי יוסף ענגיל
דף לו.
ובלבד שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הזבח, נ"ב מנחות צ"ג ב':
שם אין עולה בא כו', נ"ב במדרש יש בכ"ד דעולה מכפרת על הרהור הלב וע' חידוש בבעלי התוס' עה"ת פ' ויקרא ד"ה לכפר עליו וז"ל כי כשאדם אוכל חלב בשוגג מביא חטאת ועל הספק אשם תלוי ולפעמים סבור בוודאי שאכל שומן והוא אכל חלב ועליו העולה מכפרת מה שלא ידע לעולם עכ"ל ואולי טעמם דכי היכי דמכפר אהרהור הלב היינו אמחשבה בלי מעשה ה"נ מכפר אמעשה בלי מחשבה כגון אכל חלב וכסבור שומן אלא דבנודע לו אח"כ הא מחויב חטאת או אשם תלוי וא"א לעולה שתכפר רק בלא נודע לו אח"כ וע' ירושלמי תרומות פ"ח ה"א הובא בר"ש שם דמדמי סבור שומן ונמצא חלב לסבור אסור ונמצא היתיר אולם בגמ' דידן נזיר כ"ג א' עושה צריכות ביניהם ע"ש וע' רש"י ערכין כ"א א' ד"ה ממשכנין דכ' דשלמים מכפרין אעשה אולם הוא וודאי ט"ס וצ"ל דעולות וכנוסחא אחרינא דשם ע"ש: