גליוני השס על יומא· רבי יוסף ענגיל
דף כז:
אלא פורקה זר, נ"ב ע' מה שהערותי בזה במפתחות שבסוף הגבורות שמונים אות כ"ח דכיון דא"א לסידור החדשה בלי פריקת הראשונה ראוי שתוחשב גם הפריקה עבודה במה שעושה מקום לסידור וראוי שתיאסר הפריקה בזר ע"ש מש"ש ראי' לזה ויש עוד ראי' לזה מגמ' סנהדרין ס"ד א' כל חדא וחדא רווחא לחברתה שבק ע"ש דנוטל אבן מן המרקוליס חייב מפאת שמפנה מקום לזריקה חדשה ולכן חשיב גם הפינוי עבודה ע"ש וכל מילי דע"ז כעין פנים דיינינן להו וא"כ ראוי דכל כה"ג בפנים יוחשב עבודה דו"ק כי הוא דומה בדומה ממש להך דסנהדרין:
שם וכי יש לך עבודה שכשיר' בלילה ופסולה בזר, נ"ב בס' בנין אריאל חלק בית תלמוד דל"ב ע"א וז"ל תימה דלעיל כ"ד א' ד' עבודות שזר חייב מיתה ומהם ניסוך המים וניסוך היין וניסוך המים הא כשר בלילה כמבואר בתענית ב' ב' ודוחק לומר דסוף עבודה דיממא היא מאחר דמיקרי עבודה בפ"ע ולא גרירא בתר זבח וגם ניסוך היין דחשב משמע דאיירי נמי בנסכים הבאים בפ"ע ע"ש בתוד"ה לאתויי עכ"ל והנה מניסוך המים עדיפא ה"ל להקשות דבתוס' שם בתענית ד"ה איבעי' כ' להדיא דניסוך המים כשר אפי' בלילה ראשונה דחג וא"כ הרי אינה סוף עבודה דיממא דעבודת הקרבן הרי הוא אחרי' ביום: