גליוני השס על יבמות· רבי יוסף ענגיל
דף פט:
ואמאי קרי לי' ממזר לאוסרו בבת ישראל, נ"ב כזה בקידושין ע"ה א' ומאי ממזר דקאמר רב לאו מותר בממזרת אלא דאסור בבת ישראל:
שם הפקר ב"ד הפקר דא"ר יצחק כו', נ"ב הא דיש לב"ד כח להפקיר נכסי אדם הוזכר גם בבריתא במועד קטן ו' ב' התקינו שיהו מפקירין כל השדה כולה ובתוספתא שקלים פרק א' שלוחי ב"ד יוצאין ומפקירין את הכלאים שהפקר ב"ד הפקר ופטור מן המעשרות וע' ירושלמי שקלים פ"א ה"ב דייק דהפקר ב"ד הוי כהפקר גמור לפטור ממעשרות מהא דתני' דאין מעברין שנת שביעית ואם עיברוה ה"ז מעוברת וחודש אחר שהוא מוסיף לא פטור מן המעשרות בתמי' הרי דהפקר ב"ד פוטר ממעשרות ע"ש וצ"ע ראי' זאת דשם הרי נתנה תורה כח לב"ד לעבר השנה ואפי' מזידין מה שעשו עשו מקרא דאתם וא"כ הרי החודש ההוא שביעית מה"ת ושפיר פטור ממעשרות ככל שביעית ובעניין הלימודים שהוזכרו כאן אהך דיש לב"ד כח להפקיר כו' ע"ע לימוד ע"ז בב"ב קט"ז א' ע"ש ברשב"ם ד"ה שלא תירש בת הבן עם האחין וע"ע בעניין הפקר ב"ד הפקר בשו"ת משפטים ישרים סי' רס"ט:
שם תוד"ה שהפקר כ' אבל מן הטמא על הטהור כו', נ"ב ע' ריטב"א קידושין מ"ו ב' ד"ה אשתכח השתא דכ' באמת טעמא דטמא על הטהור דאינו תרומה כל עיקר משום דהפקר ב"ד הפקר וצע"ג וע' שו"ת הרשב"א המיוחסות סי' קכ"ה וע"ש עוד קושי' בהא דפריך לקמן דאי מקדש בהו כהן אשה כו' דאמאי לא משני דאפקעינהו רבנן לקידושי מיני' ע"ש: