אור ברסלב

גליוני השס על יבמות· רבי יוסף ענגיל

דף סד.

דף סג:

שמא לא זכה כו', נ"ב ספיקא היא וכדאמר שמא והיינו טעמא דאע"ג דספיקא היא שמא היא עקרה עשאוהו חכמים כוודאי להוציא ממנו דהכא איכא רובא דרוב נשים אינן עקרות ודמי להך דלעיל י"ב ב' שמא תתעבר ושמא תמות דנקט שמא בשביל המיעוט שאינן מתות והתם קאמר רבה בר ליואי דהיא מתה ועוברה מתה ומשוי לי' וודאי והיינו משום דרוב מתות הרי דשייך לישנא דשמא משום מיעוט ז"א דכמו דרוב נשים אינן עקרות יש רוב אחר כנגדו דרוב אנשים זוכים להבנות וא"כ אוקי רוב להדי רוב והוי פלגא ופלגא, שו"ת רד"ך בית ב' חדר ט' ד"ה ולרווחא דמילתא אומר דתדע לן כו' עש"ה וע' שו"ת מהר"ם, בר ברוך סי' קפ"ח דכ' אהך דכאן דנשא אשה ושהה כו' יוציא ויתן כתובה וז"ל ואע"ג דהבעל מוחזק אמרי' רוב נשים לאו אילונות הן ורובא וחזקה רובא עדיף ותלינן שמא לא זכה להיבנות הימנה כו' עכ"ל וצע"ק דאי מטעמא דרובא הא:

אין הולכין בממון אחה"ר ואולי מיעוט אילונות שאני דהוא מיעוט שאינו מצוי ביותר אמנם בלא"ה ק' דלא מהני כאן רובא כיון דרוב נשים יולדות בתוך עשר שנים וא"כ ע"כ הרי יצתה זו מן הרוב ונימא הואיל ואישתני אישתני וכהך דבכורות מ"ב ב' ועוד דאיך תלינן בשביל הרוב דהוא לא זכה להבנות הא יש נגד זה ג"כ רוב דרוב אנשים זוכין להבנות וכדברי הרד"ך וי"ל דגם המהר"ם ב"ב ס"ל כרד"ך דחכמים הוא שעשאוהו כוודאי ואיננו מדינא ורק דלולי הרוב דלאו אילונות גם החכמים לא היו עושים כן ודו"ק:

שם אעפ"י שאין ראי' לדבר, נ"ב ע' שו"ת הרשב"א ח"ג סי' ש"מ:

שם לפיכך חלה הוא כו', נ"ב ע' שו"ת מעיל צדקה סי' ל"ג וע' שו"ת ח"צ סי' מ"א:

שם רש"י ד"ה אינו רשאי לבטל כ' או ישא אחרת עמה, נ"ב ע' רש"י כתובות ע"ז א' ד"ה נשא אשה דמתבאר מדבריו דמה"ת די שישא אחרת אבל מדרבנן מחויב לגרש דווקא דכל כמה דאיתא להאי גבי' לא נסיב אחריתי ע"ש וצע"ק וע' שאלתות פ' תולדות דכ' והיכא דלא מגרש לה מעשינן לי' על כורחי' דכמה דאיתא לגבי' סבר דילמא השתא ילדה ומיבטל מפ"ו כו' עכ"ל נ' ג"כ דבא לתת טעם למה לא חייבוהו לישא אחרת וע"ז תי' דאם לא יגרשנה יתעצל מלישא אחרת דסבר בכל זמן דילמא השתא ילדה כו' אולם בכוונת השאלתות י"ל עוד דבא לתת טעם על הכפי' שכופין אותו ואין די שנודיע לו שחייב לגרש ויעשה כן מעצמו דחיישי' דיתעצל דסבר השתא ילדה כו' וע' לקמן ס"ה א' אמר איזיל אינסיב איתתא ואיבדק נפשאי כו' ומוכח לכאורה דלכ"ע גם מדרבנן די שישא אחרת דאפי' לר' אמי נמי דאמר כל הנושא אשה על אשתו יוציא כו' הוא רק משום לתא דידה אבל מפאת חיוב פ"ו דידי' לכ"ע יכול לומר איזיל ואינסב איתתא כו' וצע"ק וע' כתובות ס"ד א' דאמר כיון דאגידא בי לא יהבו לי אחריתי ע"ש וא"כ ה"נ י"ל דמש"ה לא חייבו רבנן שישא אחרת דשמא לא ימצא אחרת שתרצה להנשא לו כל כמה שהיא אשתו ויתבטל בתוך כך מפ"ו וע"ע שו"ת מהראנ"ח סי' פ"ח דלכאורה משמע שם דבנשא אשה ושהה עמה י' שנים גם מדינא דגמ' אין רשאי לישא אחרת עד שיגרש לזו ואפי' לרבא דלקמן ס"ה א' דפליג אר' אמי וקיי"ל כרבא ומש"ש המהראנ"ח דלא יוכל לישא אחרת עד שיגרש לזו כיון שאינה ראוי' להבנות ממנה כו' צריך ביאור ואכ"מ להאריך וע"ע שו"ת הרא"ש כלל ל"ג אות א' עש"ה וע"ע שם כלל ל"ח אות ז' ע"ש:

תוכן העניינים

גליוני השס על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה