גליוני השס על יבמות· רבי יוסף ענגיל
דף נד.
שכן איסור הבא מאיליו, נ"ב בכללים שלי הבאתי כמה דוכתי דמוכחי דאיסור הבא ע"י מעשה חמור מאיסור הבא מאיליו וע"ע שו"ת מהר"י מינץ סי' י"ב דנמצא שם ג"כ כזה עש"ה כל התשובה:
שם תוד"ה אין כ' דנהי דחייב למסור עצמו מ"מ אם לא מסר עצמו לא מיחייב מיתה, נ"ב ע' שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תתר"כ תשובת מהר' יוסף חיים שכ' דדבר זה פלוגתא דאביי ורבא סנהדרין ס"א ב' אי העובד ע"ז מיראה חייב עש"ה:
שם תוד"ה ישן כ' וקשיא דהא קטן אע"ג דלא הוי בר דעת הוי קונה אי לאו דמעיטי' קרא, נ"ב ק"ק דעדיפא מינה ה"ל לאקשויי מחרש ושוטה דקונים בפועל אע"ג דלאו בני דעת נינהו ע' לעיל ל"ט א' או בחרש או בשוטה וכן בתוספתא במכלתין פרק י"א מפורש דחרש ושוטה שבעלו קנו ופטרו את הצרות ע"ש וע"ש בפירוש מנחת ביכורים: