גליוני השס על יבמות· רבי יוסף ענגיל
דף מז:
וכל דבר שחוצץ בטבילה כו', נ"ב משמע דטבילת טהרות החמירו בו טפי מבטבילת נדה מדתלי' נדה בטהרות וע' תוס' וע' רוקח סי' שי"ז ה' נדה מש"ש ומה שגזרו טומאה שייך בנדה נמי כו' ותו השתא אם לאיסור חששו כו' עש"ה וע"ע ברוקח סי' שע"ו עש"ה:
שם מאי קראה, נ"ב כל' זה שבת י' א' ע"ש בגליון, לקמן מ"ח ב':
שם שהויי מצוה לא משהינן, נ"ב ע' שאילת יעב"ץ ח"ב סי' צ"ה שכ' דבגר לית לן בה לשהויי למצוה דגירות דלא מיחייב בה כו' ודבריו צ"ע מכאן וגם אינם מובנים דנהי דאין הגר חייב להתגייר מ"מ הב"ד הרי מצווין לקבלו ומצוה דידהו שפיר אסור לשהויי:
שם מרזו מכה, נ"ב תיבת מרזו כמו מרדו דז' וד' מתחלפין ור"ל מחלחלים ומקלקלים מעניין מרידה כמו עין שמרדה, דברי החות יאיר בשו"ת שבסוף הספר להגאון מהר"ד אופנהיים ז"ל ע"ש שכ' דזה מורגל בלשונות חילוף ז' לד' ושכיח מאוד מלה"ק לתרגום כמו זכר דכר, זכרון דכרון, זנבו דנבו, זרוע דרוע, אחוז אחוד, כזב כדב, זבוב דבוב, זהב דהב ומזה בב"ב ל"ג ב' איזיל איגדרי' לדיקלא כו' ובתוס' פי' לגדור תמרים כו' ולא איירי בקציצת הדקל כו' עכ"ל ונ' שהיו קצת גרסות אגזרי' וע"כ הוצרכו לסתור זה ולהוכיח דלא איירי בקציצת הדקל כו' ואולם להנ"ל גם אגזרי' יתכן פירושו כמו אגדרי' וכן תיבת זלדקן דסנהדרין ק' ב' נ' ענינו כמו דל דקן והוא כמו כרם דל דמס' כלאים, כ"ז מדברי החות יאיר שם וע' בבה"ג ה' מילה דגריס כאן דמיא מדוו מכה:
שם ישראל מומר קרינא בי' וקידושיו קידושין, נ"ב ע' אריכות בשאילת יעב"ץ סי' כ"ח, כ"ט, ל', ל"א, ל"ב, וע"ע כל' דכאן בבכורות:
ל' ב' והרי הוא כישראל מומר נפקא מינה דאי קדיש קידושיו קידושין וע' שו"ת הרד"ך בית כ"ד בארוכה וע' שו"ת הרדב"ז ח"א סי' שנ"א כ' בפשיטות דקידושי מומר רק חומרא דרבנן נינהו עש"ה וע' שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' קס"ד מש"ש לעניין ישראל מומר אי מותר להלוותו בריבית וז"ל והרי הוא כישראל לגבי קידושין וגט וחליצה דאמר שמא יתחרט ויחזור בתשובה ורחמנא אמר לאחיך לא תשיך עכ"ל ונ' לשונו דכל מאי דמחשבינן לי' לישראל לעניין קידושין ושאר מילי היינו רק מפאת הספק דשמא יתחרט ויחזור בתשובה והכוונה לכאורה דמספקי' שמא יתחרט וישוב מאהבה ויעשה כשר למפרע דאל"כ מדוע גם עתה דינו כישראל ואסור גם עתה להלוותו בריבית עבור החשש דשמא ישוב הרי כעת אכתי לאו אחיך הוא וע"כ כנ"ל אולם י"ל כוונתו ג"כ דכיון דיש בו אפשריות תשובה לכן משום זה חשוב ישראל ואחיך ואעפ"י שלא שב ודו"ק וע"ע שו"ת מהר"י מינץ סי' י"ב וסי' י"א וע"ע שו"ת תשב"ץ ח"ג סימן מ"ג ומש"ש דגט מומר גט משום דכל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש נ' כוונתו דגטו גט מטעם אפקעינהו כו' ולפי"ז תעשה פנוי' למפרע ע"י גטו וזה חידוש וע"ע שם סי' מ"ז עש"ה ומש"ש בתשב"ץ סי' מ"ז דכשנישאת אחר שנשתמד כבר ידעה שיכול להשתמד כמו הבעל צ"ע מהבין דמה עניין הוא לאחיו ויוכל הוא להיות נשתמד ואחיו צדיק גמור ומה שייך כאן חזקה מגברא לגברא ודע דמ"ש כאן בגמ' ישראל מומר קרינא בי' הוא לאו דווקא ע' גיטין מ"ה ב' דגר שחזר לסורו מין הוי דגרע ממומר וע"ע שו"ת מהר"י ברונא סי' קל"ה דישראל מומר לא מיקרי יהודי מדאמרי' במגילה שכל הכופר בע"ז נקרא יהודי מכלל דעובד ע"ז לא מיקרי יהודי ולכן הורה בנודר שלא לשחוק עם שום יהודי דמותר לו לשחוק עם ישראל מומר עש"ה: