גליוני השס על יבמות· רבי יוסף ענגיל
דף מ.
סד"א כו' אלא סד"א כו', נ"ב ע' תה"ד ח"ב סי' רס"ג ושו"ת מהר"י ברונא סי' רס"ט:
שם מידי ייבום בנחלה תלא רחמנא יבומי מיבמי ואי איכא נחלה שקילי ואי לא לא שקיל, נ"ב ע' שאילת יעב"ץ סי' ל' ד"ה ומ"ש הרב נר"ו בטעם הדבר כו' שהאריך בזה מסברא דאין היבום תלוי בנחלה והוא גמ' ערוכה כאן:
שם תוד"ה אכילה כ' וי"ל דתרי ענייני אכילה גסה הם, נ"ב ע' רוקח ה' פסח סי' רפ"ג כ' וז"ל וכשאוכל האפיקומן לא יהי' לו טורח דאמר בנזיר אכל מצה לשם אכילה גסה עליו כתוב ופושעים יכשלו בם ואם אכל ממש אכילה גסה לא יצא ביבמות כיוצא בו לא יאמר כמה טורח פסח בירושלמי רשע מה הוא אומר מה העבודה הזאת מה טורח זה עכ"ל נ' דמפרש הך אכילה גסה דנזיר אאין חפץ בקיום המצוה והיא עליו למשאוי ולטורח ולא איירי כלל בשבע מלאכול: