אור ברסלב

גליוני השס על יבמות· רבי יוסף ענגיל

דף כו.

דף כה:

וכולן מותרות לבניהם או לאחיהם, נ"ב ברי"ף בשם ירושלמי שאין אדם מצי לחטוא לא מפני בנו ולא מפני אחיו וע' שו"ת חות יאיר סי' קכ"ב הקשה מכאן על דעת הרשב"א דעד שמגיע טובה לקרובו ע"י עדותו פסול לעדות וע"ש חידוש דאפי' לרשב"א ה"מ במגיע ממון לקרובו ע"י העדות משא"כ אם מגיע לקרובו רק טובת הנאה אפי' למ"ד דטוה"נ ממון מ"מ לא מיחשיב נגיעה וכשר ע"ש:

שם לא מבעי' אביו דבזיז בני' מיני', נ"ב כך הטבע שהבן מתבייש מאביו וע"כ בעוקבתא דמשיחא נחשב בסוטה מ"ט ב' לחידוש הבן אינו מתבייש מאביו:

שם ב' מהם נשואים ב' אחיות, נ"ב אעפ"י שאין האיש נשוי רק נושא מ"מ לא דקדקו בזה והכניסו הפועל בלשון שהרי נעשו שניהם נשואין זה לזה בפועל אבל כשבאו לדבר ממש בעניין שיהא הפרש בו לעניין הדין דקדקו בלשון באומרם אנדרוגינוס נושא ולא נישא (לקמן פ"ב ב') ואמרו לא נושא ולא נישא ואמרו כתובות נ"ז ב' הגיעו זמן ולא נישאו ודקדקו בגמ' שם ב' ב' נשאו לא קתני דמשמע אינהו אלא נישאו כו' לפי שבכל המקומות האלו דברו בעניינין שיש בהן הפרש בין זה לזה לענין הדין ולפי"ז דקדקו בלשון להוציאו בדקדוקו ועיקרו אבל בשאר המקומות לא הקפידו אלא בשמירת העניין לא בדקדוק הלשון ויקרה להם ג"כ במקומות אחרים באמרם בכל מקום החולץ ליבמתו (לקמן ל"ה ב') חלץ ועשה בה מאמר (לקמן נ' ב') כו' ואעפ"י שאין האיש חולץ אלא נחלץ אלא שלא אמרו דקדוק הלשון אלא העניין, שו"ת הרשב"א ח"ד סי' רצ"ד:

תוכן העניינים

גליוני השס על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה