אור ברסלב

גליוני השס על גיטין· רבי יוסף ענגיל

דף ע.

דף סח:

אוחזתו עוית, נ"ב כל' זה חולין ס' ב':

שם אכל ועמד, נ"ב במהרי"ל בליקוטי דינים שבסופו דקצ"ב ע"ב וז"ל אמר (המהרי"ל) דאיתא בגמ' דלעולם ישהה אדם אחר הסעודה טרם ילך לדרכו ולא נתנו בו חכמים שיעור השהי' אלא כך הוא השיעור כל מין שאכל ישהה אחריו כשיעור ברכה אחרונה שלו כגון אם אכל פת ישהה כשיעור שיוכל לברך בהמ"ז אכל מין דבעי ברכה מעין שלש ישהה כשיעור אכל מין דבעי בורא נפשות ישהה כשיעורו עכ"ל ואולי זה טעם גמ' ברכות נ"א ב' והלכתא בכלהו יושב ומברך דגזרו חכמים שמא יעמוד מיד אחר אכילתו דהוא קרוב למיתה יותר מן החיים ולכן הצריכו ביהמ"ז מיושב דאז ממילא ישהה השיעור הנצרך ולפי"ז גם בברכת מעין ג' וברכת בנ"ר צריך לברך מיושב וע"ש בברכות בתוס':

תוכן העניינים

גליוני השס על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה