אור ברסלב

גליוני השס על גיטין· רבי יוסף ענגיל

דף נב.

דף נ.

אבא שאול אומר חילוף הדברים, נ"ב בס' הפרדס לרש"י סי' ר"צ העיד ר' יוסף כי הי' זקינו אומר הלכה כאבא שאול באפטרופוס שמינהו אבי יתומים ואעפ"י שרבי אליעזר הי' בעל פלוגתי' של אבא שאול על שם שאול המלך עכ"ל נ' כוונתו לסימן דאבא שאול הוא מלך בדיני והוי הלכה כמותו נגד בעל מחלקותו בדיני ודוגמתו ברש"י פסחים נ"ד א' ד"ה שמואל אולם לא ראיתי עדיין מובא כלל זה דהלכה כאבא שאול מחבירו בדיני וגס מ"ש אעפ"י שר"א הי' בעל פלוגתי' לא ידעתי מנ"ל וגם ק' דמאי אעפ"י אדרבה מחנות זה יש להיות הלכה כמותו דר"א שמותי ואין הלכה כמותו וצ"ע:

שם ולא להניח, נ"ב ע' שו"ת מהר"י מינץ סי' א' כ' הטעם דטוב להמתין עד שיגדלו היתומים ויתחייבו מה"ת ויעשו המצוה בעצמם כי גדול המצווה ועושה כר' חנינא ומצוה בו יותר מבשלוחו כדאיתא ריש פ' האיש מקדש עכ"ל והנה מ"ש דגדול המצווה ועושה צריך ביאור אולי כוונתו להטעים הך דמצוה בו כו' דהטעם דבעי' תרתי מצוה ועושה וכי היכי דאינו מצווה ועושה זוטר מיני' משום דחסר הציווי ה"נ מצווה ואינו עושה זוטר מיני' דחסר עושה דאף שמתקיימת המצוה ע"י שלוחו מ"מ עושה מיהת לא מיקרי כיון שאין כאן מעשהו רק אחר עושה עבורו אך יותר נ' כוונתו דכיון דהאפטרופוס אין מחיוב לתרום עבורם ואף שיעשה זה הוא רק רשות מאתו ויועיל בתורת אפוטרופוס אבל איננו חיוב ועכ"פ גוף החיוב דאוריתא דהרמת התרומה הרי איננה על האפטרופוס וע"כ מעשה האפוטרופוס ה"ל אינו מצווה ועושה ואין למעשהו מעלה כל כך כאשר למעשה היתום בעצמו כשיגדל שתהי' מעשהו מצווה ועושה והנה מ"ש דמצוה בו יותר מבשלוחו מסברא הי' אפשר להסתפק בזה אי שייך בהפרשת תרומה מצוה בו כו' כיון דהוא רק מתיר כשחיטה ואם אינו רוצה לאכול אין מצווה להפריש ע' לעיל מ"ז ב' רש"י ד"ה מדאוריתא לא וכבר נסתפקו כזה אי שייך במצות עשיית מעקה וכה"ג דהוי רק משום הסרת הנזק הך דמצוה בו יותר מבשלוחו והביאו גמ' קידושין ע' א' פורתא דגונדריתא הוא דקא עבידנא וקיימתי' בעזה"י מסברא דנפשאי וגם במצות נתינת תרומה יש להסתפק אי שייך הא דמצוה בו כו' אף דהנתינה איננה עוד בתורת מתיר מ"מ י"ל דהוא רק כהשבת פקדון דמעידנא דאפרשי' ברשותי' דכהן קאי ע' בכורות י"א ב' והבע"ב רק מברר הכהן וא"כ אחרי שמברר כהן וחפץ לתת לו אזי גוף הנתינה הוא רק כנותן לחבירו חפץ שלו המונח ברשותו דאין מצוה לתתו לו בעצמו יותר מלשלחו לו ע"י שליחו ואין להאריך כאן ומצאתי בפנ"י ברכות דט"ו ע"ב ד"ה אלא אי איתמר דכ' שם גבי הפרשת תרומה דמצוה בו יותר מבשלוחו עש"ה ובשו"ת מהר"י ברונא סי' ר"ו כ' גבי נתינת פדיון הבן דמצוה בו יותר מבשליחו אולם כ' שם בשביל הברכות כו' ומשמע דמפאת גוף המצוה לא שייך בי' הא דמצוה בו כו' ואילו במצוות דעלמא אמרי' לי' מפאת גוף המצוה וכדדייקי' מהא דר' ספרא מחריך רישא דאין בזה ברכה וצ"ע וראיתי עוד בפנ"י קידושין כ"ז א' כ' ג"כ בפשיטות גם בהפרשת מעשרות הך דמצוה בו יותר מבשליחו וע"ש וע"ע בהך דכאן בשו"ת ח"צ סי' ל"ג:

שם ואין פוסקין עליהן צדקה, נ"ב ע' שו"ת ח"צ סי' ע"א ומש"ש ה"נ האח זוכה במילת אחיו הקטן ולא האפטרופוס צ"ע דמאי שייכות האח בכאן הא מצוה שעל הב"ד היא מילת הקטן והלא אינו האח של הב"ד וצע"ג:

שם למכור ברחוק ולגאול בקרוב ברעה ולגאול ביפה, נ"ב ל' המשנה ערכין ל' א' וגמ' ב"מ ק"ח ב':

שם ועבדים, נ"ב פירש"י אין נאמנים, ע' ב"מ פ"ו ב' לית הימנותא בעבדי ובשו"ת הרשב"א ח"ג סי' קצ"ז דנשים ועבדים אין עושין לפי שאין בקיאין לפקח על נכסי יתומים ועבדים לפי שחשודין על הגזל עכ"ל וכ"ה במשנה אבות מרבה עבדים מרבה גזל:

שם נכסי יתומים הרי הן כהקדש כו', נ"ב ע' שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' קמ"ג דדן מזה דה"ה בכל שאר תקנות חכמים במילי דממונא ליתא לתקנה גבי יתומים אם הוא לרעתם עש"ה:

תוכן העניינים

גליוני השס על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה