גליוני השס על גיטין· רבי יוסף ענגיל
דף לא.
רש"י ד"ה הוצאת סמדר כ' כתום פרח, נ"ב ל' המקרא הוא ישע', י"ח פסוק ה':
שם תוד"ה במחשבה כ' וי"ל דשאני מדומע כו', נ"ב נ' סברתו דהעלאת מדומע שכבר הוא מתוקן אין ההעלאה תיקון כלל ואך אם לא הי' אפשר לאוכלו בלי העלאה אז הי' נחש תיקון ומשא"כ כיון דאפשר לאוכלו בלי העלאה ע"י נתינת עיניו בצד זה כו' אין כאן תיקון כלל אבל טבל מה שמתירו ומסלק איסור טבל ממנו ע"י הרמת התרומה שפיר הוא תיקון ואי דאפשר לתקנו ע"י הרמה במחשבה מה בכך גם המחשבה תהי' תיקון אלא דהוא תיקון המותר ועכ"פ עתה דמתקנו ע"י מעשה ותיקון שע"י מעשה הרי אסור לכן שפיר הוא אסור בכך ודו"ק ויל"ע מהך דלעיל י"ב ב' תוד"ה וכי תימא דכתבו דכיון דאפשר לחוב בעניין אחר לא חשיב חוב ע"ש ודוחק לחלק בזה בין חוב לתיקון ויש ליישב באופן אחר ודע דגוף מה דמבואר כן דמותר לתקן טבל ע"י הרמה במחשבה צע"ק מדוע מותר בכך ואינו עובר על שבות דמכה בפטיש כבכל מתקן ואין לזה טעם רק אם נאמר דמכה בפטיש גופי' היינו גמר כלי אילו הי' אפשר ע"י מחשבה הי' מותר ואולי כן הוא בכל מלאכות דאין מלאכה במחשבה ולא הי' מתחייב אילו הי' אפשר וע' קידושין נ"ט א' כל הכלים יורדין לידי טומאתן במחשבה ע"ש ברש"י דאם חישב שלא לשוף הביאתו מחשבה זו לידי גמר מלאכה ע"ש ולפי הנ"ל יהי' מותר לחשב כן גם בשבת ולא יהי' בו משום מכה בפטיש ודו"ק ובגמ' לכאורה אין בזכרוני שיהי' נדבר ממלאכה ע"י מחשבה זולת בשבת ק"ג א' אלא מעתה חזא אומנותא וגמר כו' ע"ש: