גליוני השס על ביצה· רבי יוסף ענגיל
דף לה:
מאן דתני משילין כו' דכתי' כי ישל כו', נ"ב ע' מזה ג"כ בסוטה ל"ה א' ע"ש ברש"י ד"ה שעשה צרכיו וע"ע ירושלמי מכות פרק ב' ה"ב נאמר כאן נשילה ונאמר להלן כי ישל זיתך מה נשילה שנאמר להלן נשיר' כו' עש"ה:
שם ומאן דתני משחירין לא משתבש כו' דתנן השחור כו', נ"ב כל' זה ג"כ בתענית כ"ה ב' לתהומא עילאה א"ל חשור מימיך והוא מל' מקרא חשרת מים היינו ירידת מים ואע"ג דכאן היא שחור ושם חשור אין זה דקדוק דהוא ממלות המתהפכות כמו כבש כשב חלד חדל שמלה שלמה וכנודע: