גליוני השס על בבא קמא· רבי יוסף ענגיל
דף קי:
ש"מ כסף מכפר מחצה כו', נ"ב קצ"ע לכאורה דהא מקרא ילפי' לי' במתני' וא"כ הא גזה"כ הוא וצ"ל דאיננו דרשה ברורה ומוכרחת כ"כ ולכן אילו הית' הסברא להיפוך לא הוי דרשי' לקרא הכי וא"ל דהשתא נמי נימא דרצה רק בכפרה גמורה ושלימה ואדעתא דכפרת מחצה לא יהיב דז"א דזה איננו עוד אומדנא ברורה ושפיר דרשי' לקרא נגד אומדנא זאת ע' שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תתע"ד דנ' כן מדבריו דיש עדיין אומדנא שלא רצה רק בכפרה גמורה אלא דנגד אומדנא זאת שפיר יש לנו לדרוש המקרא דלא ניזיל בתר אומדנא זאת וע"ש דדן מכאן לעלמא נמי עש"ה ומוכח דס"ל דלא אתי קרא כאן בפרט לומר דלא ניזיל בתר אומדנא זאת רק דאתי קרא לומר דגוף אומדנא זאת לאו אומדנא טובה היא ואין בכחה להוציא ממון וע"כ ילפי' אדכוותה שפיר גם לעלמא עש"ה וע"ע מה שדן מהך דכאן דכסף מכפר מחצה בשו"ת מהר"י ברונא סי' ע"ז ע"ש דנשמע מתמצית דבריו דהנודר או מתחיל לעשות מצוה ונאנס ולא גמרה וחושש לעצמו יש לו תקנה ע"י שיגלה וגם יחשוב הממון אשר הי' צריך להוציא באותה המצוה אילו הי' גומרה ויתן אותו הממון לעניים דמעתה אחרי שאמרו כאן דכסף מכפר מחצה ובפ' חלק אמרו דגלות מכפר מחצה א"כ ממילא הרי נתכפר הכל עש"ה:
שם אלא מעתה יבמה שנפלה כו' דאדעתא דהכי כו', נ"ב ע' שו"ת מעיל צדקה סי' א' ב' ג' ד' וע' שאילת יעב"ץ ח"ב סי' י"ד וע' שו"ת חיים שאל סי' י"א ועוד שם ח"ב סי' ל"ח אות ס"ח וע' שו"ת חות יאיר סי' רכ"א וע' שו"ת חות יאיר סי' רכ"א וע' שו"ת רד"ך בית ע' בארוכה וע"ש דנ' דהך דאדעתא דהכי היינו מתורת תנאי וק' מזה עמ"ש המק"ח דאומדנא הוא שיור לא תנאי [ובלא"ה ק' עליו מכאן דהכרח לומר דכאן הוא מתורת תנאי דשיור הא לא מהני בקידושין ע' קידושין ז' א' ותוס' שם ס' א' ד"ה כל ועד"ז ק' עליו, ג"כ מהך דכל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש וכבר כתבתי מזה בבית האוצר] וע"ע ס' נחלת שבעה סי' כ"ב אותיות ז' ח':