אור ברסלב

גליוני השס על בבא מציעא· רבי יוסף ענגיל

דף עד.

דף עג:

האי סיטומתא, נ"ב ע' פירש"י ד"ה סיטומתא וע' לעיל כ"ג ב' רש"י ד"ה ברשום:

שם ובאתרא דנהיגי כו', נ"ב ע' מה שדן מזה בשו"ת הרד"ך בית ל' חדר ב' גם לעניין לשון בשטר שאינו לשין קניין בעצם דמ"מ במקום שנהגו בלשון ההוא קני עש"ה וע' שו"ת רדב"ז ח"א סי' רע"ח דהאומר לחבירו שיהי' סנדק במילת בנו אינו יכול לחזור דהמנהג היות הדיבור בזה כקניין וה"ל כסיטומתא דכאן עש"ה וע"ע בזה שו"ת הרא"ש כלל י"א אות ג' וכלל ק"ב אות י' וכלל י"ב אותיות ב' ג' וע"ע שו"ת הרא"ש כלל י"ג אות כ' ד"ה וזהו תשובת ר' שמואל וד"ה ואלה תשובת הרא"ש זלה"ה כו' וע"ע שם כלל צ"ז אות א' עש"ה וע"ע רדב"ז שם ח"א סי' תק"ג דכ' וז"ל אלא גדר הדבר הוא כי כל הדברים שתיקנו חכמים דליהוי קניין אית להו דינא דאוריתא דעל סמך זה נושאים ונותנים בני אדם ולא גרע מהמנהג דאמר רשב"ג מנהג מבטל הלכה וקיי"ל כוותי' עכ"ל והך דרשב"ג נ' כוונתו להך דלקמן פ"ג א' [וע"ש ברי"ף בשם הירושלמי] וב"ב ק"ס א' וכתובות ס"ו ב' וע"ע שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תשכ"ט תש"ל וע"ע שם סי' תתקמ"ט לעניין המכבד לאדם במילת בנו אם יכול לחזור וע"ש בסוף התשובה דאין ב"ד מעכבין מלחזור אבל הוא עובר משום שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ומותר לקרותו רשע עכ"ל וע"ע שם סי' תקל"ז וע"ע שו"ת מהרי"ו סי' קפ"ו שמוציאין ממון ע"י תקיעת כף ע"ש ואינו מבואר אם כוונתו מפאת שכופין אותו לקיים הת"כ כמו שכופין על קיום כל המצוות וה"נ כופין על קיום שבועה ות"כ או כוונתו מפאת שיכול אדם להתחייב לחבירו בשטר ושאר קניין מה שאינו חייב וה"נ התקיעת כף ה"ל כקניין וכקניין סטומתא דכאן וע"ע שו"ת משפטים ישרים סי' קס"ט וע"ע שו"ת הריב"ש סי' ק"ה עש"ה וע' שו"ת תשב"ץ ח"א סי' צ"ד מש"ש לעניין תקיעת כף וע"ע שם ח"ב סי' קמ"א עש"ה:

שם אמר רב מחוסר שתים כו', נ"ב עמ"ש בגליון זבחים ל"ד ב':

שם מכי מעיילי עפרא, נ"ב ע' שו"ת הריב"ש סי' ער"ד:

תוכן העניינים

גליוני השס על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה