אור ברסלב

גליוני השס על בבא בתרא· רבי יוסף ענגיל

דף עד.

דף עג:

הי' לך לומר מופר לך, נ"ב ע' מל"מ פ"ז מנדרים ה"ט דהקשה מירושלמי הנודר מבני העיר לא ישאל לחכם מבני אותה העיר משום דהחכם נוגע בדבר וא"כ ה"נ בשבועת הגלות הרי רבה הי' נוגע בדבר ע"ש וע' ס' בניין אריאל עה"ת פ' מטות בסופו דכ' דקושי' מעיקרא ליתא דטעמא דנוגע דשמא יתיר שלא כדין ומשא"כ כלפי שמיא הרי הוא ית' יודע הדין לאמתו אם יש פתח בנדר זה להתירו אלא שאינו יכול להתיר לעצמו עפ"י התורה שנא' לא יחל דברו אבל אחרים מוחלין וא"כ עכ"פ כשאחר מתיר ליתא לחשש נגיעה ע"ש וע' סנהדרין ל"ח א' רש"י ד"ה על אלתו וע"ש בחידושי הרמ"ה וע' חגיגה י' א' רש"י ד"ה נשבעתי באפי:

שם גלגלא דרקיעא הוא דהדר, נ"ב מעין זה סנהדרין ל"ט א' רקיע נמי הכי הדרא:

שם תוד"ה ועכשיו כ' והא דאמר בפ' ארבעה נדרים גבי ההוא קצרא דשרא לנפשי' כו', צ"ע מדוע הביאו מהאי קצרא ולא ממעשה הנזכרת שם קודם לזה בר' סחורא דשרא לנפשי' ודע דרש"י בנדרים ס"ה א' ד"ה במדין לך כ' באמת דת"ח מתיר לעצמו אך דבריו צ"ע דאמר שם להדיא פ"א ב' לא יחל דברו מכאן לחכם שאין מתיר נדרי עצמו וכמו שהביאו התוס' כאן ומ"ש בתוס' דף ט"ו הוא טעות דלא נזכר שם רק בדף פ"א הנ"ל:

תוכן העניינים

גליוני השס על בבא בתרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה