גליוני השס כללים הערות וביאורים על ירושלמי מועד· רבי יוסף ענגיל
סא
בעניין ש"ס שבועות כ"ב ב' דחרצן ועפר כיון דבלא"ה לאו בני אכילה נינהו גם חצי זית קרוי אכילה ככזית, ע' כזה ירושלמי פסחים פרק ה' ה"ג לאוכליו כחצי זיתים ושלא לאוכליו כחצי זיתים [פי' דחישב שיאכלו מן הפסח אוכליו כחצאי זיתים ושלא לאוכליו כחצאי זיתים] מי אמרי' דכיון דשלא לאוכליו חולה וזקן שאין יכולים לאכול כזית לכן כיון דלאו בני אכילה נינהו אין חילוק אצלם בין זית לפחות מכזית ובחושב שיאכלו חצי זית ג"כ הוי מחשבה דהא אפי' חישב שיאכלו כזית נמי הא א"א להם לאכול והוי מחשבה וע"כ גם פחות מכזית הוי מחשבה ומשא"כ אצל האוכלין הא חצי זית לאו אכילה הוא וע"כ הוי כחישב להאכילו לשלא לאוכליו לבד והפסח פסול או לא וע"ז אמר הירושלמי מה אנן קיימין אם כו' פי' דאין סברא לחלק דאי הוי מחשבת החצי זית מחשבת אכילה לגבי השלא לאוכליו הוי נמי גבי לאוכליו וה"ל חישב לאוכליו ושלא לאוכליו דכשר ואם אינו אכילה גבי אוכליו אינו אכילה גם גבי שלא לאוכליו והוי כלא חישב כלל וג"כ כשר וע"ז מייתי ר' יוסה ראי' ממשנה דזבחים דב' אכילות דחצי זית מצטרפין [כפי' הב' שבק"ע שם] וא"כ ה"נ ב' חצאי זיתים דב' אוכליו מצטרפין ויש כאן מחשבת אכילה גם באוכליו וה"ל חישב לאוכליו ושלא לאוכליו דכשר ומשמע מזה דאם היו המנויים רק אוכל אחד והשאר חולים וזקנים וחישב להאכיל לאוכל חצי זית ולהשאר חצאי חצאי זיתים פסול שפיר כיון דליכא השתא צירוף ב' חצאין באוכליו [וגם משמע לכאורה דמצות אכילת פסח וקדשים רק שיהי' נאכל ואפי' ע"י כמה בני אדם לכל אחד פחות מכזית כשו"ת חתם סופר מדחשיב כאן מחשבת אכילת אוכליו ע"י שיאכלו כל אחד חצי זית ומשמע דיוצאין בכך וע' בבלי זבחים ל"א]: