אור ברסלב
גחלי אש הקדמת המחבר

גחלי אש· רבי ירוחם יהודה ליב וולפיש

הקדמת המחבר

תכן ענינים סימן א דריש הנקרא בשם, מנחה בללת בשמן, מבאר קדושת התורת, וקדושת ת"ת, ותקנת לאשה חבר ולאשה ע"ה. סימן ב לתרץ דברי הרמב"ם התוקע לשיר לא יצא. סימן ג פירוש על ברכת השיבני דשמונה עשרה, עוד שם פירוש על פסוק ועשו לי מקדש. סימן ד דרוש לפרשת אמור מבאר אימתי בגדי כהונה מכפרין. סימן ה פירוש על מאמר גדולה תשובה. סימן ו פירוש על מדרש בני אהרן מתו עא שהיו מחוסרי בגדים סימן ז פירוש על ת"ב שבני אהרן נכנסו לפני ולפנים. סימן ח מבאר דיני מעילה.

וכלאים בבגדי כהונה. סימן ט הערה בדברי משל"מ בענין בגדי הבד, עוד מענין זה, עוד מענין זה, הערה בירושלמי. סימן י לבאר דעת רבותא מענין לשנות מקרבן יחיד לשל ציבור, ודיני בגדי בחינה בזה. סימן יא הערה בענין הסגן שמכינין לו תחתיו, עוד מענין הנ"ל. סימן יב בענין הזאת ב"ג קודם יו"כ, ומתרץ דעת תפארת ישראל. סימן יג קושיא על הריטב"א. סימן יד יתבאר מפרישת בהן גדול קודם יום בפורים, וא"ש עתי שדינו במזומן להזמין אותו קודם יו"כ עוד מענין הזה. סימן טו עוד מפרישת כ"ג קודם יו"כ. סימן טז העדה על הרמכ"ם כענין תרומת הדשן:

סימן יז ראיה לדעת הרמב"ן שתרומת הדשן לא היו בב"ג ושהיו פייסות ביו"כ. סימן יח הערה בסדר המערכה. סימן יט בענין טבילות והקדושין, עור מענין זה, עור מענין וה, עוד מענין זה, עוד מענין הנ"ל. סימן כ מבאר זמן התמידין והמוספין. סימן כא הערה בדברי הרמב"ם בענין לחם הפנים, עוד מלחם הפנים, עוד מלחם הפנים. סימן כב דיני הגחלים. סימן כג דיני הגחלים. סימן כג דיני הקטרת. סימן כד במאי היו מקדשין את הקטרת של חוץ. סימן כה עוד מפרטי הקטורת של חוץ. סימן

כו במאי מחולקין קטרת דע"ב משאר כל השנה. סימן כז עוד מענין הנ"ל. סימן כח פרטי דינים מקטרת דלפני ולפנים. סימן כט סדר קטרת של חוץ. סימן ל סדר הקטרת דלפני ולפנים. סימן לא אם קטרת דלפני ולפנים צריכין קידוש בבלי שרת. סימן לב איזה הערות בענין לשון של זהורית, מאין בא לשון של זהורית, עוד מלשון של זהורית עוד מהנ"ל. סימן לג במה משקל לשון של זהורית. סימן לד במה שפר ושעיר של ע"ו ופר בהן המשיח שוים לפר ושעיר של יו"כ ובמאי מחולקין. סימן לה במה שווין חטאות הפנימית לחיצונית ובמאי מחולקין, במה ששווין ג' מתנות האחרנות ממתנה הראשונה ובמאי מחולקין בחטאות החיצונית. סימן לו עוד מענין הזאת של לפני ולפנים. סימן לז דין שעירי יו"כ. סימן ל"ח סדר עבודת יו"כ. סימן לט דין קריאת הפרשה של ב"ג ביו"כ. סימן מ מעשה יו"כ צריך להיות על הסדר דוקא. סימן מא נתערבו דמים בדמים. סימן מב דין פיגול בפרים ושעירים הנשרפים. סימן מג דיני בעל חיים נדחין. סימן מד קונטרס קטרת הסמים מבאר רמזי הקרבנות. סימן מה פירוש על מדרש וירא ומסיים בזכות אבות. דברי סופרים והלכות בספרי זה כולן ממקום קדוש יהלכון. ממקור מים-חיים מדברי רבותינו ז"ל ומאלו הספרים הוצאתי אותן:

מש"ס בבלי, מש"ס ירושלמי, ומכילתא, וספרא, וספרי, מהתוספתא, וממדרש רבה, והתנא דכי אלי', ומזה"ק, וממעשה תורה היא ברייתא עתיקתא מיחוסה לרכינו הקדוש על פי חיקונים והוספות להגר"א ז"ל, ילקוט ראובני, וממפרשי הש"ס, פירש רש"י, ותוס', ותוס' ישנים, ממהרש"א על הלכות ואגדות, ומקרבן אהרן על ח"ב, וכן ממפרשי המשניות, פירש הרמב"ם, והרע"ב, והוי"ט, והוספת חדשים, ותוספות רעק"א ז"ל, ומתפארת ירושלים, מביאורי הגר"א ז"ל על משניות, ותפארת ישראל, וכן מגדולי הפוסקים הרמב"ם ז"ל עם נושאי כליו, הראב"ד, הכ"מ, ולחם משנה, וממשנה למלך כמעט כל הדינים הנונעים לזה, ומשער המלך, ומש"ע א"ח בהלכות יו"ב וממפרשים, הט"ו, ומג"א, ומחצית השקל, פרי חדש, וכן מספר גבורות ארי' לשאגת אריה, גורע ביהודא, ומספר עבודת ישראל לר' ישראל קמחי ז"ל, ומספר כלי פז, וסם חיים, ומספר המצות להרמב"ן, ומגילת אסתר, ורבינו בחיי, ומספד מנחת חינוך, ממפרשי התורה רש"י, והרמב"ן, ובעה"ט, וכן מהרא"ש בעבודה, ממאירי, והריטב"א, מתשובת חכם צבי, תשובת רעק"א ז"ל, ושאגת אריה, וטור אכן, וחתם סופר, ומסידור הגאון מהריעב"ץ ז"ל, ומספר באר שבע, חידת עולה לר"מ, והרבה ממפרשי המדרש רש"י, ומתנת כהונה, ידי משה, מילקוט שמעוני, ומקרבן עדה, ושירי קרבן. מראה פנים, פני משה על הירושלמי, והרבה הוספת משלי, והרבה כללים חדשים אשר חנני הש"י בזה, בדברי הלכה, ובדברי אגדתא, הכל לעשות סמנים לתורה: הקדמת המלקט והמאסף לשני החלקים:

ברוך אלהינו שבראנו לכבודו ונתן לנו תורת אמת וקדשנו במצותיו וצונו תרי"ג מצות. ואמרו חז"ל רח"ח מ"ע כנגד אבריו של אדם, ושס"ה ל"ת כנגד ימות החמה, או כנגד שס"ה גידין. ואמרו במדרש תנחומא פ' תצוה כי היות מספר מ"ע כמספר כל האברים כל אבר ואבר אומר לו לאדם עשה בי מצוה, והיות מספר מצות ל"ת כמספר ימי השנה, כל יום ויום אומר לו לאדם אל תעשה בי עבירה, וכן מזהירין אותנו השס"ה גידין באדם ג"כ אל תעשה בנו עבירה, וכן מביא הדרשות אלו בהקדמת הרמב"ם לספר המצות, לפ"ז מי שעשה מצות עשה נותן כח בהאבר המכונה כנגד המצוה הזאת, וכן מי ששמר את עצמו ממצות ל"ת נותן כח וחיות בהגיד שהיא נגד הל"ת הזאת, וכן לכל יום ויום משס"ה ימות החמה דכל היושב ולא עבר עבירה כאילו מקיים מצוה, והם חיינו ואורך ימינו בעולם שכולו ארוך לעולם הבא. א"כ לפ"ז בעוה"ר שחרב בית מקדשנו ורוב מצות של תורה אינם נוהגים בזמן הזה, מאין נקח חיי עולם הבא על רוב אברינו, ושקוי לעצמותינו, ותרופה לגידיו, ואפילו בזמן שבית המקדש קיים ישנן הרבה מצות ששייכים דוקא למלך, לכ"ג, לכ"ה, ונזיר, וכדומה א"כ חסר לנו הרבה אברים והרבה גידים והרבה ימים, לכן אמרו חז"ל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה, וכן כל שאר מצות שאינם נוהגים בזמן הזה מקיימים אנחנו בלימוד מפני שצריך להשלים המצות שאין כח בידינו לקיימם בפועל, על ידי עסק התורה, נמצאת למד שהמצות הנוהגים בזמן הזה אנחנו מקיימים בפועל, וזאת היא חיינו, ומצות שאינם נוהגים בזמן הזה אנחנו משלימים על ידי הלמוד, ואם לא נלמדם ולא נקיים אותם בפועל כלנו ת"ו מתים הן גוענו אבדנו כולנו אבדנו ח"ו, כי רובו ככולו. והא לך חשבון הרמב"ם ז"ל, וזה לשונו בסוף ספר המצות, אחר חשבו כל מ"ע, כתב וכשתסתכל ברמ"ח מצות עשה תמצא ההכרחיות ששים מהם ובתנאי שיהא בהאיש אשר אמרנו שחייב באלו המצות הששים ההכרחיות שיהיה ענינו כענין שרוב בני אדם בו, והוא שיהיה עומד בבית, ובמדינה, ויאכל המאכלים הידועים למין האדם רוצה לומר הלחם והבשר ויעשה סחורה עם בני אדם וישא אשה ויוליד בנים עכ"ל, ונתן סימן לששים המצות דשים המה מלכות, ותבין בעצמך כי מ"ע לקיים חסר לנו לפי חשבון זה קפ"ח מצות, וכן בל"ת דאמרה תורה (ויקרא יח פ"ה) ושמרתם את תקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, ומפרש ל"ת ופירש בשמרנו א"ע ממצות ל"ת היא חיינו, וכיון שיחסר לנו הפעם ג"כ יותר משתי מאות ל"ת אינם כלל במציאות לעבור עליהם ואיך הם חיינו לעוה"ב, לשמור את עצמנו מהם כאמור אלא ודאי בעסק התורה וא"ש. לכן חוב קדוש מוטל עלינו ללמוד דינים שאינם נוהגים בזמן הזה יותר מהנוהגים כאמור, בפרט דיני הקרבנות דכל העוסק בצורת הבית כאילו בנה בית המקדש ממש, וכל העוסק בקרבנות כאילו בנה מזבח ממש והקריב עליו כל הקרבנות כולן כמו שאמרו חז"ל, וללמוד דיני עבודת יו"כ עולה על כלנה דמלבד שקיים את המצות שנהוגים בקרבנות יו"כ עוד יש בזה ענין אחד יותר על כל הקרבנות כמו שנבאר. דהנה חז"ל מנו (יומא דף נ"ה) ארבעה חלוקי כפרה, ועל עון כריתות ומיתת ב"ד ת"ו תשובה וי"כ תולין ויסורים ממרקין בזמן הזה וכן פסק הרמב"ם בהל' תשובה, דבזמן שאין לנו מזבח כפרה אינה נגמרת הכפרה אלא ביסורים כמות ח"ו, אבל בזמן שבית המקדש קיים שעיר המשתלח גומר הכפרה בלי יסורים, נמצא דבלימוד עבודת יו"כ ה"ל כאילו קיים ממש העבודה עם שילוח השעיר המשתלח ומכפר על כל ישראל בתשובה ויו"כ ומציל את החוטאים מיסורים ועל ערבות שלו ועל כלל ישראל, ממילא מובן גודל החיוב ללמוד, וללמד לעסוק ולהבין, ולפע"ד בשביל זה הטעם נ"ל הרא"ש ז"ל והרבה מן הראשונים כמו רבינו ירוחם והריב"ש ומהר"ם ניגרין ועוד הרבה מן הראשונים כתבו ג"כ הלכות אלו, לכן שבתי אל לבי לקבץ ולאסוף בעניי מה שכתבתי, כפי אשר ידי יד כהה מגעת לחפש ולבדוק ולאסוף על יד על יד דעות רבותינו הראשונים והאחרונים ז"ל מדיני עבודת יו"כ ולחברם לאהל אחד. וחלקתיו לשני חלקים, החלק הראשון אשר קראתיו בשם גחלי אש בו יתבאר באורך כל סדר עבודת יו"כ ועוד שאר דינים הנוגעים להלכות אלו עם תוספת ביאור, וקצת נופך משלי. והחלק השני קראתיו בשם דקה מן הדקה בו קבצתי דברי סופרים על דינים אלו, ומרומז עוד הפעם בקיצור כל הדינים אשר רמזתי בחלק הראשון עם מנחת ציון לבאר מקור הלכות מאיזה באר שאבתי אותם, והוספתי לקבץ דברי סופרים מששת ימי בראשית כמו שעשה הפייטן, וטעם הדבר יתפרש בפנים. ואף כי עמלתי בכל כחי להביא בכל מקום דברי חז"ל דברים ככתבם, מ"מ הרבה כללים הוצאתי מן רמז ועשיתי אותם לזכרון ע"י דברי סופרים, וכן סדרתי אותם וקבצתי אותם ממקומות מפוזרים ומפורדים בש"ס, ובראשונים כדרכה של תורה שהן עניים במקום זה ועשירים במקום אחר כדאיתא בירושלמי והובא בתוס' (כריתות דף ז') כי התורה ממרחק תביא לחמה. והרבה חידושים אשר חנני הש"י בזה, הן במילי דאגדתא, הן במילי דשמעתתא בהלכה ברורה אשר הוצאתי מדברי הראשונים ז"ל לדמות מילתא למילתא, וכן לדעת דברי סופרים מכל הלכה והלכה לאו מילתא זוטרתא היא לעשות כללים לתורה כמו שמבואר במס' עירובין (דף נ"ד ע"ב) אמר רב חסדא אין תורה נקנית אלא בסימנים שנאמר שימה בפיהם אל תקרי שימה אלא סימנה, רב תחליפא ממערבא אזיל אמרה קמיה דרבי אבהו אמר אתון מהתם מתניתא לה אנן מהכא מתנינא לה, הציבי לך ציונים שימי לבך וכו' עשו ציונים לתורה, ר"א מהכא אמור לחכמה אחותי את, ומודע לבינה תקרא עשה מודעים לתורה ע"כ, ופירש רש"י ז"ל סימנין סימני השמועות זו אחר זו וסימנוה חכמים מש"ס ומשים גירסא דסמניה בפיהם עכ"ל, ואיתא במדרש רבה ע"פ ויתן אל משה ככלותו שהיה משה למד תורה ושכחה עד שנתן לו התורה במתנה, הרי ככלותו אתו לשון כללים משום דארוכה מארץ מדה ואיך יכול ללמוד תורה במ' יום אלא הכללים למד ע"כ שם. צא ולמד ק"ו מה משה רבינו רבן של כל ישראל שלמד מפי הקדוש ב"ה יתעלה וישתבח צריך היה לכללים אף אחר שניחן לו התורה במחנה, אנו קרוצי גושים על אחת כו"כ, וכן איתא בספרי פרשת האזינו ע"פ יערוף כמטר לקחי, אמר ר"י לעולם יהא אדם כונס דברי תורה כללים שאם אתה כונסן פרטים הם מיגעין אותך, משל לאדם שהולך לקוטרין וצריך מאה מנה אם ישא זוזים מיגעין אותו אבל מצרפן על דנרי זהב ופורט ומוצא אותן בכל מקום שירצה עכ"ל, וכן אמרו חז"ל במס' שקלים דבני מערבא למה נקראים סופרים שהיו סופרים אותיות שבתורה, ונקראין דברי סופרים שעשו את התורה ספורות ספורות כגון ד' אבות נזיקין, י"ג דברים נאמרו בעוף טמא, ט"ו נשים פוטרות את צרותיהן והרבה כיוצא בזה עי"ש, ובגמרא כריתות (דף ל"ה) אמרו אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך שהרי פיגול מגופי תורה ולא למדו הכתוב כי אם בגזירה שוה מעון עון מנותר, כתיב הכא עונו ישא וכתיב התם ואוכליו עונו ישא מה להלן כרת אף כאן כרת עכ"ל.

אף אנו נאמר אל תהא דברי סופרים הללו קלים בעיניך שהן הן גופי תורה שנאמרו למשה מסיני, וכן סדרן רבינו הקדוש הוא רבי בספר מעשה תורה, והגר"א ז"ל הוסיף עליהם, והתחלתי דברי סופרים ממעשי אבותינו כפי הטעם אשר יבואר עוד בפנים, וחוץ מזה לאו מילחא זוטרתא להזכיר מעשה אבותינו ביום הקדוש כמו דאיתא במדרש אמור בזה"ל אם אתם מבקשים לזכות לפני בדין ביום הזה תהיו מזכירין זכות אבות ואתם זוכין לפני בדין, הה"ד בחודש השביעי באחד לחודש וכו' אחד זה אברהם שנאמר אחד היה אברהם, זכרון תרועה זה יצחק שנאמר וירא והנה איל וכו' מקרא קודש זה יעקב שנאמר שמע אלי יעקב וישראל מקוראי, ואימתי תהיו מזכירין זכות אבות ואתם זוכין לפני בדין בחודש השביעי עכ"ל המדרש, וכיון שצריך להזכיר מעשיהם כאמור לכן הצגתי מעשיהם של אבותינו בדברי סופרים, ואיתא ברבה חיי שרה וז"ל אמר רב אחא יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים, פרשתו של אליעזר שנים ושלשה דפים הוא, אומר ישונה, ושרץ מגופי תורה ואין דמה מטמאה כבשרה אלא מריבוי המקרא, רשב"י אומר טמא הטמא, ר"א בן ר' יוסי אומר זה וזה, פירוש לרשב"י דרש ה"א יתירה, ולר"א דרש ו' יתירה. וכתיב עוד בתורה ומים לרחוץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו, ושם עוד במדרש יפה רחיצת רגלי בתי אבות מתורתן של בנים שאפילו רחיצת רגלים של עבדי אבות כתבה התורה בפירוש והרבה גופי תורה ברמז כאמור. ואקדים דברי רבינו הטור ז"ל בהקדמתו לפירוש התורה הארוך וז"ל אני מחלה פני כל קורא בחיבורי זה לבל ידינני לכף חובה לאמר שעשיתיו להתגדל בו כי לא עשיתי דבר שראוי להתגדל בו שאינו אלא כמלקט אוכל, ולואי ולא הייתי מחזיר אוכל לפסולת עכ"ל. אף אני אומר כי לא עשיתי כלום כי אם לקטתי דברי חז"ל וקבצתים למקום אחד, ודברי חז"ל אינם צריכים חיזוק ומעט נופך משלי שהוספתי בטל במיעוטו. וקראתי חלק הראשון בשם גחלי אש מצד שהספר הזה מיוסד על דיני עבודת יו"כ, ועבודה הראשונה של כ"ג ביו"כ לפני ולפנים להכניס גחלי אש עם הקטרת, ועוד כי דברי חז"ל אשר לקטתי אותם נקראים בשם גחלי אש, וכדאיתא באבות, ולקחתים מעל המזבח אשר לפני ד', כלומר מהגמרא בבלי וירושלמי וכו', וגם כי גחלי אש בגמטריא שלש מאות ושתים וחמשים כמספר שמי ושם אבי עם שתי התיבות של שמי ושם אבי ז"ל ליב בן אהרן, וגם בסוף החיבה גחלי למפרע י ל ח מרומז שמי, ירוחם ליב חוק, ל' ג"כ בגמטריא יהודה. וחלק השני קראתיו דקה מן הדקה על שם קטרת של יו"כ שהיתה דקה מן הדקה, וכמו הקטרת של יום כפורים כותשין אותן הדק היטב, ואח"כ מחזירן למכתשת בערב יו"כ כדי שתהא דקה מן הדקה, כן גם אני קבצתי מור ואהלות ראשי בשמים מדברי חז"ל, ושחקתי אותם הדק היטב פעם אחר פעם כדי לברר הלכה ברורה כדי שתהא דקה מן הדקה, וגם כי דקה מן דקה בגמטריא בן אהרן מספר שלש מאות ושמונה לזכרון שם אדוני אבי מורי זכרו לחיי עוה"ב וה' יתרה של הדקה מרמז לחמשה אותיות שבשמי ירוחם, ולשמי יהודה שג"כ חמשה אותיות, גם לזכר שם אמי מורתי נ"ע אשר התחלת שמה ג"כ בה"א היגדה. ולבסוף קונטרס מותר הקטורת אשר נשאר עוד איזה חידושים אשר חדשתי אח"כ, והרבה השמטות ולקוטים אשר נשמטו. גם נלוה לזה מנחת ציון בו נתבאר מקור הדברים לדעת מבטן מי יצאו הדברים, ונקרא בשם זה כי ציינתי המקומות באיזה מקום מצאתי אותם, וגם לזכרון ציון וירושלים ע"ש וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ד' צורי וגואלי הרחמן יזכנו לראות בנחמת ציון וירושלים בעמוד הכהן לאורים, יראו עינינו וישמח לבנו בבואנו לציון ברננה, וסדר העבודה לירושלים, וכאשר זכינו לסדר אותו כן נזכה לראות בהשב כהנים לעבודתם ולוים לשירם ולזמרם ולדוכנם, וישראל לנויהם, ב"ב אמן:

תוכן העניינים

גחלי אש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה