גחלי אש· רבי ירוחם יהודה ליב וולפיש
דרוש יב
מענין הזאת כ"ג קודם יו"כ ומתרץ דעת תפארת ישראל:
איתא בגמרא יומא (דף ת') דר' יוסי ור' חנינא סגן הכהנים ס"ל דמזין על כ"ג בשלישי ובשביעי לפרישתו, והכי קייל"ן, וכן פסק הרמב"ם בפ"א מעבודת יו"כ הלכה ד', ובגמרא שם (דף י"ד) איתא על המשנה שכל שבעת ימים קודם יו"כ הוא עושה כל עבודת היום, ואמרינן עלה בגמרא מאן תנא כלומר דס"ל דאף שנפל עליו ההזאה של מי חטאת ויכול לעבוד עבודה ולא נטמא דלא כר' עקיבא, דאי ר"ע הא אמר טהור שנפלה עליו הזאה טמאתו היכי עביד עבודה אלא ודאי אתיא כחכמים דס"ל דאם נפלה מי חטאת עליו אינו מטמא אותו, ואיתא עוד שם אביי אמר אפילו תימא ר' עקיבא דעביד עבודה כולי יומא ולפניא מדי עליה ועביל ועביד הערב שמש, ע"כ בגמרא. והנה ידוע שהלכה כר"ע מחברו דוקא ולא מחבריו, ובשביל זה פסק הרמב"ם בהלכות פרה כחכמים שאינו טמא אם נפל על הטהור הזאה שלא לצורך, וממילא בשביל זה מביא בהלכות יו"כ סתם שמזין עליו בשלישי ובשביעי, ולא כתב שההזאה תהיה דוקא לעת ערב אחר שעשה עבודת היום, ופשוט, אבל בתפארת ישראל בהלכתא גבירתא מביא הוא ז"ל להלכה שמזין עליו אתר שעשה עבודת היום וטביל ועביד הערב שמש, א"כ יש לתמוה על תפארת ישראל הלא לא קייל"ן כר"ע. ונ"ל לתרץ דאיתא עוד ביומא (דף י"ט) אמר רב פפא שתי לשכות היו לו לכ"ג לשכת פרהדרין ולשכת בית אבטינס ולא ידענא אי לשכת פרהדרין בצפון ולשכת בית אבטינס בדרום או להפך, ומסתברא דלשכת פרהדרין בדרום הוי מאי טעמא מקדים קאי ומסיך את רגליו וטביל ואזיל לצפון וגמר חפינה ואתי לבית המקדש ועביד עבודה כולי יומא לבהדי פניא מדו עליה והדר אזיל לדרום וטביל ונייח דאי אמרת לשכת פרהדרין בצפון מקדים קאי ומסיך רגליו ואזיל לדרום וטביל יגמר חפינה ואתי לבית המקדש ועבד עבודה כולי יומא להדי פניא מדו עליה והדר אזיל לדרום וטביל ובעי ומיהדר ומיזל לצפון ומינח ומי מטרחינן ליה כולי האי ע"כ, ובהדי פניא מדו עליה פירש"י כר"ע דאמר לעיל טהור שנפל עליו הזאה טמאתו עכ"ל רש"י, הרי ראינו בפירוש דרב פפא ס"ל בזה דעבדינן בכ"ג קודם יו"כ כר"ע דשתי פעמים מזכיר בסוגיין לבהדי פניא מדו עליה אמר רב פפא לאשמעינן דהלכתא הכי, וכן אביי מוקי ליה למתניתין ג"כ כר"ע וכיון דאמוראי בתראי ס"ל הכי בודאי כן קיי"ל, ואף דבעיקר הדין להלכה אביי ורב פפא ס"ל דהלכה כחכמים דאם נפלה ההזאה על טהור שלא לצורך לא נטמא בזה, אבל לענין קדושת כ"ג ולעבודת בית המקדש התמורה כיון דנוכל לתקן שיעבוד עבודה גם שיהיה טהור אליבא דכ"ע ודאי הכי עבדינן, ויפה פסק התפארת ישראל, כן נ"ל ברור: