אור ברסלב
גושפנקא דמלכא ליקוטים קצת חידושים להרב המחבר ז"ל › כא

גושפנקא דמלכא ליקוטים· רבי פארוז קרסינטי

קצת חידושים להרב המחבר ז"ל · כא

כ

ידוע מיום שנחרב בהמ"ק אין השם שלם ואין הכסא שלם שנאמר כי יד על כס י"ה ובצירוף ג' אותיות המה או"ה וזה שאנו אומרים בכל יום אוה למושב לו שצריך לכוין שאותיות או"ה שהם א' מכסא ו"ה משם הוי"ה עד שיחזרו למושבם שיהיה הכסא שלם והשם שלם ואז יגאלו שנית וע"ד זה בכל צרתם לו צר ועד"ז אנכי ארד עמך מצרימה כלומר כשירדו בגלות אזי גם לה' כביכול נחשב לירידה על שאין שמו הגדול שלם אמנם בשעה אשר יוסיף ה' שנית ידו לגאלנו אזי יתמלה השם והכסא בשלימות וגם לו יתברך יחשב לעליה והיינו גם עלה:

אמנם זה ידוע שמה שנעשה פירוד באותיות שמו יתברך עונותינו גרמו זאת ומיום שהגלה אותנו חסר כסאו כדי לזכור בניו ולחוש לגאלנו לבלתי ידח ממנו נדח משל למלך שגרש בנו מחמת רוע מעללו ובשביל שלא ישכח ממנו לגמרי התחכם לבל ישב על כסאו אשר היה רגיל לישב בו רק על אחרת כדי שיהיה לו לאות בין עיניו וליתן לבו עליו ולהזכירו להשיבו אליו וכן הדבר ההוא הואיל ואין הכסא יתברך שלם הוא מזכיר אותנו תמיד לגאלנו שנית כדי שיתמלא שמו יתברך ויגדל כסאו והנה אותיות או"ה למפרע המה הו"א והוא פי' הכתוב והוא מחולל מפשעינו מדוכה מעונותינו כלומר אותיות הו"א שמחוללים ומדוכאים ממקומם הוא ע"י פשעינו ועונותינו מוסר שלומינו עליו כלומר אותו מוסר שנתייסרנו מכביכול הנקרא שלום כמו שדרשו חז"ל מלך שהשלום שלו וכן הוא אומר ויקרא לו ה' שלום על שאין כסאו ושמו שלמים עליו כלומר בכל פעם מוטל עליו לשים לבו לתקנו שיחברו האותיות למקומם והיינו על ידי הגאולה שיגאל אותנו וזהו בחבורתו נרפא לנו היינו לשון התחברות שיתחברו האותיות למקומם נרפא לנו שיהיה גם לנו רפואה גאולה שלימה:

וזהו כוונת הקרא והיה יום אחד וכו' כלומר הוא ניבא על יום הגאולה הנקרא יום אחד על שם שביום ההוא יתאחדו כל הנפרדים ומפרש איזה נפרדים ואמר הוא יודע לשם והם אותיות או"ה ר"ל יתחברו וישובו לשורשם ולמקורם מלשון התועדות והתחברות וכשנתרפא על ידי התשובה שיחשב לנו הגאולה בתוך הזמן היום ההוא יהיה לא יום ולא לילה כלומר לא יתיחד היום ההוא לקרותו לא בשם יום ולא בשם לילה והטעם כי לעת ערב יהיה אור כלומר מאחר שהגאולה היא שלא בזמנה ע"י זכות אשר מן הראוי היה עדיין להיות ערב והיה הגלות שנקרא בשם ערב שהוא חשך רק על ידי התשובה יהיה לנו אור א"כ אנחנו לא נדע לקרות אותו בשם המיועד לו כי יום לא יתכן לקרותו מאחר שעדיין הוא עת ערב ובשם לילה לא יכונה כיון שעכ"פ כבר הגיע אור הגאולה:

והנה יש לחלק בין הניצול בזכות עצמו למי שניצול בזכות אחרים כמו זכות אבות וכדומה כי מי שניצול בזכות עצמו אינו צריך כלל למדת הוי"ה שהוא רחמים כי גם ע"פ מדת הדין יכול להנצל משונאיו מאחר שהוא צדיק דלא חשיד קב"ה למעבד דינא וכו' אכן מי שאין לו זכות עצמו אלא בזכות אחרים אזי הוא צריך למדת רחמים שהוא הוי"ה כי מצד הדין אינו מן הראוי שיהיה לו עזר מחמת זכות אבותיו כי מה אכפת אם הבנים חטאו אף אם האבות לא חטאו וכן ידוע מי שיש לו זכות עצמו זוכה לב' ישועות שינצל הוא ויראה במפלתם משא"כ מי שזוכה בשביל אבותיו אין לו אלא ההצלה א"כ זה נקשר בזה והא בהא תליא מי שזוכה להנצל ע"פ מדה"ד ודאי יש לו זכות עצמו וזוכה לב' ישועות ואמנם מי שצריך לזכות אחרים וינצל ע"פ מדת הרחמים אינו זוכה אלא לישועה א' אבל לא יראה במפלת שונאיו:

וזה היה כוונת דוד המלך עליו השלום שמתחילה ץ אמר מי יתן מציון ישועת ישראל בפתח ואמר בשם הוי"ה ובקרא. אחרינא ישועות בחולם ובשם אלהים ודוק:

תוכן העניינים

גושפנקא דמלכא ליקוטים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה