גושפנקא דמלכא ליקוטים· רבי פארוז קרסינטי
קצת חידושים להרב המחבר ז"ל · יב
ויקרא משה להושע בן נון יהושע. מכאן שיהושע היה עניו ע"כ ושמעתי מה שאמרו לי על פי מה שאמרו רז"ל מתנבאים במחנה משה מת ויהושע מכניסם לארץ ולפי זה מן הראוי היה ליהושע להכחיש המרגלים בדבריהם ולומר להם שקר הם מ"ד כדי שיכנסו לארץ ויהיה סוד גדול ליהודים וכ"ז אם אינו עניו מבקש גדולה לעצמו אבל אם הוא עניו ואינו מבקש גדולה לעצמו ישמע לעצת המרגלים ולכך התפלל עליו מרע"ה וא"ל יה יושיעך מעצת מרגלים מטעם שהוא היה יודע בו שהוא עניו ואינו מבקש לעצמו ומרוב ענוותנותו ישמע להם לכך התפלל עליו יה יושיעך וכו' ולפי זה אתי שפיר מפני מה לא התפלל על כלב ואין אנו צריכין מטעם יהי כבוד תלמידך חביב עליך אלא מטעם דיהושע עניו ואינו רוצה בגדולה ומפני זה צריך לנטות לעצת המרגלים כדי שלא יהיה עולה לגדולה אבל כלב אינו נכנס כסו. זה ודוק וכן לשאר מרגלים אתי טעם זה שפיר: