גושפנקא דמלכא ליקוטים· רבי פארוז קרסינטי
קצת חידושים להרב המחבר ז"ל · ה
ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל. י"ל בהאי קרא דקאמר בא בימים והול"ל ואברהם זקן וה' ברך ועוד מאי בכל דאמר ואף ע"פ דאמרו רז"ל בת היתה לאברהם ובכל שעה מ"מ אינו מתיישב היטב מאי דקאמרי שברכו ה' בשביל הבת דמאי עדיפות בה טפי:
וי"ל בהקדי' מה שאמרו חז"ל דמקודם שבא אברהם לא היתה זקנה בעולם ולא היו ניכרים בני אדם אלא בקלסתר פנים שלא היתה הבחנה אלא ע"י קלסתר פנים עד שבא אברהם והתפלל על הזקנה בשביל שקלסתר פניו דומה ליצחק ומי שרואה אברהם אומר זה הוא יצחק וכן מי שרואה יצחק אומר זה הוא אברהם אבל עכשיו שהתפלל ובאתה זקנה לעולם איכא היכרא בין אברהם ליצחק וזהו כוונת הכתוב ואברהם זקן וא"ת מאי עדיפות באברהם יותר משאר בני אדם והא כמה זקנים איכא בשוקא ולכך אמר קרא בא בימים דמקודם לא היתה זקנה אם לא שהתפלל עליה אברהם וממנו התחילה וא"כ חדוש הוא וכי תימא מאי טעמא התפלל אברהם על הזקנה והשיב וה' ברך את אברהם בכ"ל הוא ב"ן בגי' ומי שרואה אברהם אומר זה הוא יצחק ודוק:
א"נ אפשר לתת סמך לדבר למאי דאמרו חז"ל בת היתה לאברהם ובכל שמה להאי קרא דאברהם זקן הוא בהקדים מ"ש חז"ל דהזקנה מורה על השלימות ואינו חוזר בגלגול דעדיו בחותמיו זכין לו ולכך אמר קרא ואברהם זקן וכ"ת קפצה עליו זקנה כמו ראב"ע לזה קאמר בא בימים ר"ל זקן ושבע ימים ואינו חוזר בגלגול וא"ת והא לא קיים פריה ורביה דאין לו בת לזה קאמר וה' ברך את אברהם בכל בת היתה לו לאברהם ובכל שמה אבל הבן כבר מפורש בקרא: