גושפנקא דמלכא ליקוטים· רבי פארוז קרסינטי
קצת חידושים להרב המחבר ז"ל · א
ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא במדרש כיון שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שהיה כותב מעשה יום שלישי תדשא הארץ דשא אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם למה א"ל מפני שעתיד בית המקדש ליחרב ע"כ:
ופירשו כת הקודמין בהקדים מ"ש במסכת אבות שמעון הצדיק היה וכו' על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים ובסוף פרק זה אמרו על שלשה דברים העולם קיים על הדין ועל האמת ועל השלום וקשיין אהדדי ורבינו יונה תירץ כי שם אמר עומד ובסוף הפרק קיים ופירושו הוא כי עומד ר"ל שבשבילם נברא העולם כלומר על שבריותיו עתידים להיות לרצון לפניו על ידי עשיית אלו הדברים דש"א והסעד לזה ממה שנמצא בספר אשכנזי דגריס במשנת שמעון העולם נברא ע"כ:
אבל הרב החסיד כתב על דבריו צריכים פירוש ואם בשבילם נברא העולם והיו סיבה להתהוות וכ"ש שיהיו סיבה שיתקיים ולא יפסיד וא"כ במאי פליגי ומה חידש ופירש הוא פירוש אחר כמו שנבאר לקמן:
והרב מדר"ש אומר וז"ל ולכן אני אומר כי על שלשה דברים אשר זכר שמעון הצדיק העולם מתקיים אפי' אחר שנברא אבל צריכי ג' אלו אחת מהנה לא נעדרה והנה שמעון הצדיק היה קודם החרבן ולכך צריך שלשה אלו אבל רשב"ג שהיה אחר החרבן ראה שהעבוד' שהיא עבודת הקרבנו' חסירה כי התורה וג"ח בכל זמן וע"כ כדי להשלים חסרון העבודה הוצרכו ג' דברים הללו שהזכיר רבן שמעון בן גמליאל וכל ג' חסרון העבודה משום שהקרבנות יתחלקו לג' חלקים הלא המה חטאות ואשמות הבאים לכפרת העון והשני. נדרים ונדבות והג' זבחי שלמים והנה כנגד זבחי שלמים אשר היו כדי ליתן שלום בין ישראל לאביהם שבשמים הזהיר רשב"ג על השלום שבין אדם לחבירו כי בהיות האדם אוהב שלום ורודף שלום גם הוא יתברך יעשה לו מדה כנגד מדה ויהי ה' עמו בשלום וכנגד נדרים ונדבות אמר שצריך האדם להיות זהיר על האמת שיהיה נודר ומקיים מבטיח ועושה ואם ידור לעניים לא יהיה ממחוסר אמנה ומעלה עליו הכתוב כאילו הקריב עליו קרבן כי הנותן לעני כאילו נותן אליו יתברך כענין מלוה ה' חונן דל וכו' וכנגד חטאות ואשמות שהיו על כפרת עון והם מצילים אותו מן הדין ומתכפרים עונותיו לכך הזהיר על הדין כי כשיש דין למטה אין דין ועונש למעלה. ובזה מתכפרים עונותיהם של ישראל ובזה הוה ליה כאילו כל השלשה דברים שהזהיר שמעון הצדיק קיימים ונעשים אפילו אחר החרבן שנאמר אמת ומשפט שלום וכו' כי פ' זה נאמר לזכריה הנביא שהיה בזמן חורבן בית ראשון שאז נתבטלו הקרבנות ובטלה העבודה ולכך צוה על אלו השלשה שהיו צריכים לקיום העולם והנראה לזה שקיום העולם תלוי בדין שנאמר בירושלם יתום לא ישפוטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם לא נחרבה וזהו שאמר הכתוב כי שמה ישבו כסאות למשפט וכו' כלומר. כאשר ישבו כסאות למשפט ג"כ ישבו כסאות לבית דוד ועמדה ירושלם על תלה:
ואפשר עוד שיש דברים בין עולם עומד לקיים כי עומד יאמר על עמידת הארץ עצמה שלא תתמוטט וכענין שנאמר והארץ לעולם עומדת וקיים יאמר על דברים שבארץ שהיה להם קיום והארץ לא תשאר שממה כי העדר השלשה דברי' גורם רעה לבני. העולם ועל כן נחרב בית המקדש וגלו ישראל על הדין כמ"ש יתום לא ישפוטו וכו' על האמת דכתיב ותהי האמת נעדרת וכל אחד מהם שלום את רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו:
ומצאתי בהתשב"ץ שכתב שאמרו בפרק הבונה שיש רמז שהעולם קיים על האמת וחרב על השקר כצורת האותיות שצורת האותיות של האמת יש להם למטה מקום עמידה ומושב ואותיות שקר הם תלויות כי השי"ן יורדת למטה באלכסון בזוית מחודדת והקו"ף רגלה תלויה והרי"ש אין לה אלא רגל אחד וזהו סי' דקושטא קאי שקרא לא קאי ואם תהפך שקר ויהיה העליון תחתון יתקיים כי יש לשי"ן ג' כרעים וקו"ף ורי"ש מושבם למעלה רחב סימן כי השקר בהתהפכו יתקיים שהוא אמת שהוא הפך השקר נמצא שאין קיום לישוב העולם. כי אם על האמת וגם בהעדר השלום נאמר חלק לבם עתה יאשמו לכן לקיום וישוב עולם צריך האדם להיות זהיר בשלשה דברים הללו:
והחסיד כתב שהענין הוא ששמעון דיבר כפי זמנו שהיה בית המקדש קיים ורבן שמעון בן גמליאל דיבר אחר החרבן כי הוא היה נכדו של רבן גמליאל הזקן ואמר כי אע"פ שאין אנו יכולים לקיים הג' דברים שהזכיר שמעון הצדיק על מתכונתם והיה ראוי שיחרב העולם אמר לנו רשב"ג שהוא קיים על אלו הג' האחרים שזכר והוא כי יש הפרש בין שמירת הנמצא להתהוות הנעדר כי המים שקבלו חום חזק באש גדול ישמרו חומם באש שאינו כ"כ חזק ואילו היו קרים לא יקבלו אותו החום החזק בחום האש וכן בכא אילו העולם היה עתיד להיות על מה שהוא עומד עליו אחר החרבן לא היה נברא אבל למה שצפה השי"ת הזמן שהיה בית המקדש כי אז היה לרצון לפניו על המצאם השלשה דברים הנזכרים בריש הפרק על מתכונתם וכן הזמן שאנו מקווים בעזרת האל על זה ברא עולמו ועכשיו שנברא הוא מתקיים על אלו השלשה דברים שזכר רבן שמעון בן גמליאל אף אם אינם כמדרגת שלשה הראשונים ע"כ:
נמצא לפי פירוש החסיד שמה שאמר שמעון הצדיק על ג' דברים וכו' על התורה וכו' היינו בזמן שבית המקדש קיים ורשב"ג איירי בזמן שאין בית המקדש קיים ולכך אמר המדרש וכו' היה כותב מעשה יום שלישי תדשא הארץ דשא ופירושו תעמוד על דשא שהוא ר"ת דין שלום אמת ולכך שאל משה רבינו ע"ה להקב"ה למה הרי שמעון הצדיק אמר על התורה וכו' והשיבו השי"ת כי עתידה בית המקדש ליחרב ואין שם העבודה ולכך תעמוד על דש"א שהוא נוטריקון 'דין 'שלום 'אמת ע"כ:
וכתב עוד מד"ש וז"ל ואם נפרש שמה שכתב על העבודה היא עבודת הקרבנות כפשטה דמתניתין מסייע ליה לשמעון הצדיק מ"ש הכתוב דרכי ציון אבלות הכוונה כי האבל מגדל שער לפי שאסור בתגלחת ג"כ דרכי ציון אבלות מגדלות עשבים כאבל וזה בא מפני שלא היו מהלכים בדרך שידוע שכשאין עוברים ושבים הדרכי' מלאים עשבים ולכך דומה האבל לדרכי ציון לומר כי כמו שהדרכים כשאין עוברים ושבים מגדלים עשבים כך האדם כשאינו מגלח וכו' וחזר ופירש ואמר מבלי באי מועד הכוונה שבטלו מה שאמר התנא על שלשה דברים העולם עומד מבלי וכו' שהם עולי רגלים ושם היו עושים ג"ח שהיו נותנים לעניים ושמחים עמהם כל שעריה שוממים היא התורה שערים המצויינים בהלכה כהניה וכו' הוא בטול העבודה וג"ח לפי שלא היו עושים עבודה וקרבנות כדי שיהיו נותנים מתנות כהונה עכ"ל: