גושפנקא דמלכא ליקוטים· רבי פארוז קרסינטי
חידושי דיני איסור והיתר · א
בשר שנתבשל בלא מליחה. דע בזה"ז כמה בעוה"ר שטעו בזה ומצרכי שיעור ששים כס' מר"ן בש"ע יו"ד סי' ס"ט סי"א וז"ל בשר שנתבשל וכו' וטעות הוא בידם דשאני התם דנתנוהו במים שאינם רותחים אבל בזה"ז כל העולם נותנים תחילה במים רותחים והוייא חליטה. ודבר זה מפורש בש"ע סימן הנזכר וז"ל אחר שנמלח הבשר והודח מותר ליתנו אפי' במים שאינם רותחים. ויש מי שמצריך ליתנו במים רותחים וכו' ומאחר שהכל נותנים ברותחים הוייא חליטה ומותר. וכן מבואר בסי' ע"ג ס"ב גבי כבד אם חלטוהו ברותחי' מותר בדיעבד. והרב"י כתב באותו סי' בשר שנתבשל וכו' כתב בא"ח בשר שנתבשל בלא מליחה מעשה שהיה והתירוהו מתרי טעמי. חדא שהמים רותחים הוייא חליטה ועוד שכתב הראב"ד דבשר שלא נמלח במאי דנפיק מניה משערינן ליה אפי' אין המים רותחים דדבר מועט הוא ובטל בס'. הרי שהורה הלכה למעשה להתיר ואע"פ שכתב משום דוחק נראה דה"ר ב"י ס"ל זה שהרי גבי כבד לא הזכיר שום דוחק ואע"פ שכתבו התוס' שאין אנו בקיאין בחליטה היינו לכתחילה אבל בדיעבד שרי כמ"ש סי' ע"ג וז"ל ובאמת יש לתמוה מה בקיאות יש בחליטה וכו' וכיון דמדינא שרי לכתחי' כשגזרו הגאונים לא גזרו אלא לכתחילה אבל בדיעבד מותר בלי שום דוחק. וכפ"ז כל מה שנזכר בפוסקים בשר שנתבשל בלא מליחה היינו במים צוננים. ודע דטעמו של הראב"ד שכ' במאי דנפיק מניה משערינן הוא לפי שהחתיכה מותרת והדם הוא מועט ולא אמרי' בש"ס משערינן בכולה אלא כשהחתיכה כולה אסורה (ודלא כמור"ם סי' ע"ב בלב ועיין הפר"ח) או גבי כחל שיש בו גומות מלאות חלב והוא דבר מרובה: