גור אריה על שמות· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק לב · פסוק ג
לשון פריקת משא כו'. דאם לא כן, 'ויפרקו' מיבעיא ליה, אלא הוא לשון פריקת משא, כשנטלו נמצאו הם מפורקים. ומפני זה הוצרך לפרש "את נזמי הזהב" כמו 'מנזמי הזהב', "את" במקום 'מן', דלא יתכן לשון "את" אחר התפעל: