גור אריה על שמות· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק ל · פסוק יט
בבת אחת הוא מקדש. דאם לא כן, אין לרחוץ הידים תחלה ואחר כך רגלים כמשמעות הכתוב "ורחצו ידיהם ורגליהם", דמעלין בקודש (ברכות כח.), ולמה אמר "ורחצו ידיהם ורגליהם", והוי ליה להקדים הרגל ואחר כך היד, כמו שהוא עושה בתפילין, שמעלה בקודש, אלא כאחת היה מקדש: