גור אריה על שמות· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק כט · פסוק כד
מוליך ומביא כו'. דכתיב (ר' פסוק כז) "וקדשת את חזה התנופה אשר הונף ואשר הורם", "אשר הונף" זה מוליך ומביא, וזהו לשון תנופה, "ואשר הורם" זה מעלה ומוריד (מנחות סא.), וזהו לשון הרמה, שהוא מרים:
למי שארבע רוחות הם שלו. פירוש, שאנו מראים כי זאת המצוה אנו עושים לשמו, כך מראה בהנפתו: