גור אריה על שמות· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק כד · פסוק טז
כל תרי"ג מצות וכו'. דאין לומר התורה כמשמעו, שהרי הקב"ה לא כתב התורה, אלא הלוחות "מכתב אלקים" (להלן לב, טז):
אלו ששת ימים שמראש חודש סיון וכו'. ולפי זה צריך לומר שלכך נכתבה הפרשה הזאת אחר מתן תורה, אף על גב שקודם מתן תורה היה זה, כדי לספר ביחד ענין הר סיני איך נמשכו הדברים; שמתחלה כסה להר ששה ימים קודם מתן תורה, וביום השביעי נתנה התורה, ואחר כך היה "משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה" (פסוק יח). ומפרש בפרק קמא דיומא (ד ע"ב) דפליגי – למאן דאמר שהיה אחר מתן תורה, סבר דששה בסיון נתנה תורה, ולפיכך אי אפשר לפרש קודם מתן תורה, שהרי ביום השביעי קרא למשה, והתורה נתנה ביום הששי. ולמאן דאמר קודם מתן תורה היה, סובר ביום השביעי נתנה התורה:
ויכסהו הענן להר. לא למשה, דהרי משה קודם מתן תורה היה נכנס ויוצא אל ישראל, כמו שכתוב (לעיל יט, ז-יד), ולא שייך "ויכסהו הענן ששת ימים":