גור אריה על שמות· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק כב · פסוק כב
הרי זה מקרא קצר גיזם ולא פירש עונשו. דהא לא נזכר דבר בזה שאמר "אם ענה תענה" שיאמר על זה "כי אם צעוק יצעק אלי", והוי למכתב 'אם ענה תענה אותם וצעוק יצעק אלי', לכך צריך לומר ד"אם ענה תענה אותו" 'גיזם ולא פירש ענשו'. וכך פירושו "אם ענה תענה" תהא נענש על ידו, ולמה – "כי אם צעוק יצעק וגומר". אבל לי היה נראה שהכתוב הוא כפשוטו, וכך פירוש הכתוב; "אם ענה תענה" רק שהוא "צעוק יצעק אלי אשמע", ולשון "כי" משמש בלשון 'אלא', שהוא אחד משמושי "כי" (גיטין צ.), ובא לומר שמיד שהוא צועק – נענה: