גור אריה על שמות· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק יח · פסוק כב
וידונו לשון צווי. ואין פירושו כאן כמו "ושפטו" דאחר כך (פסוק כו), שפירושו שהיו דנין כדלקמן (רש"י שם):
והקל מעליך דבר זה הוא להקל מעליך. דאין לפרש לשון צווי, דבמינוי הדיינין דלעיל נעשה זה שהיה מקיל מעליו, ולא יתכן לשון צווי עוד, אלא פירושו 'ודבר זה הוא להקל':