גור אריה על שמות· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק יג · פסוק כא
נקוד פתח. פירוש כל למ"ד הנקודה בפתח עומדת במקום למ"ד וה"א, כמו שפירש (רש"י) בפרשת לך לך אצל "ההרה נסו" (בראשית יד, י). והטעם שכל למ"ד הנקודה בפתח עומדת במקום למ"ד וה"א, לפי שאם היתה הה"א כתובה היה כמו 'להנחותם', וכשחסרה הה"א מן המכתב, שכן דרך הלשון להיות הה"א חסירה, נתנו נקודת הה"א תחת הלמ"ד ונקודה "לנחותם". כך פירש הרב רבי אליהו המדקדק. והבל הוא טעם הזה, ואין בו ממש. אך הפירוש כי נקודת הפתח היא הרחבת המוציא קול, ונשמע הה"א כאשר יקרא האדם "לנחותם" הלמ"ד בפתח: