גור אריה על שמות· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק ו · פסוק כז
הם המדברים הם שנצטוו הם שקיימו. מפני כי לשון "הם" משמע שנזכרו בענין אחר גם כן, לפיכך פירושו 'הם שנצטוו' למעלה (פסוק יג) 'הם שקיימו', והשתא יבא שפיר לשון "הם" (כ"ה ברא"ם):
הם בשליחותם מתחלה ועד סוף. דאם לא כן למה הוצרך למכתב עוד "הוא משה ואהרן", אלא רוצה לומר כי הם בשליחותם מתחלה ועד סוף, ובצדקתם. ולכך כתב לשון "הוא", כלומר שבסופו היה "הוא משה ואהרן" כמו שהיה בתחלה: