גור אריה על שמות· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק ב · פסוק כא
אין ויואל אלא שבועה. בנדרים בפרק רבי אליעזר (נדרים סה.), דאמרינן שם אין "ויואל" אלא לשון שבועה, כדכתיב (ר' במדבר ה, כא) "והשביע אותה בשבועת האלה". אף על גב ד"אלה" מגזרת נחי למד הפעל, ו"יואל" מגזירת נחי פ"א יו"ד הפעל, כיון שהיו"ד בנחי פ"א הפעל לפעמים נופלת, וכן נחי למ"ד הה"א יסוד הנופל הוא, ולפיכך הלשון אחד, וכבר נתבאר זה. ומה שלא פירשו ז"ל "ויואל" כמשמעו, כמו "הואלתי", דאם כן למה ליה למכתב כלל "ויואל משה לשבת את האיש", דודאי התחיל לשבת: