אור ברסלב
גור אריה על שמות פרק ב › פסוק יב

גור אריה על שמות· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]

פרק ב · פסוק יב

פסוק יא

ראה מה עשה לו בבית. דאם לא כן "ויפן כה וכה" למה לי, דכבר כתיב "וירא כי אין איש":

ולפי פשוטו כמשמעו. אורחא דמילתא נקט, שדרך לפנות כה וכה לראות כי אין איש (כ"ה ברא"ם):

כי אין איש לצאת ממנו שיתגייר. אף על גב שיצא ממנו המקלל והוא עברי, אין זה קשיא, שפירוש הענין שלא יתגייר אחד מהם אחר הכאה זאת, שמאותו המקלל כבר נתעברה שלומית. ועוד, שפירוש שאין יוצא ממנו איש – שראוי לצאת על פי הדין, כי זה שהיה ממזר אין זכות לו בו, כיון שבאיסור נולד הימנו. ועוד דלא היה מקפיד משה רק אם היה זרעו מתגייר מורה על שיש בו דבר טוב, אבל בן הישראלית לא היה מ [ת] גייר רק שנולד מן הישראלית, והוא בעצמו רשע גמור כאשר ידוע, ואיך נאמר שיהיה מגין עליו איש כזה, ופשוט הוא:
והקשה הרא"ם דמשמע אם יהיה איש טוב יוצא ממנו שיתגייר – לא המיתו, ולמה, אחר שהיה המצרי חייב מיתה, שאם לא היה חייב מיתה לא המיתו, ואם כן לא יציל אותו מה שעתיד לצאת ממנו בן טוב, דאם לא כן לא היה נהרג אחד בבית דין, ותירץ מפני שלא ידע זה משה בעדים שבא על אשתו, אלא שידע זה ברוח הקודש, וכיון שברוח הקודש ידע לא היה רשאי להמיתו אם היה יודע שיצא אחד טוב ממנו, דבשאר חייבי מיתות כיון שהוא חייב מיתה בעדים – אין אנו רואים את הנולדות, אבל זה שלא נתחייב בעדים, אם היה רואה שהיה יוצא ממנו בן אחד טוב – לא היה הורגו, כי הנבואה שהיתה על משה שחייב מיתה – אותה הנבואה גם כן הצילו אם היה זרע הגון טוב יוצא ממנו לעתיד, כך תירץ, אף על גב שלא פירש זה הטעם:

תוכן העניינים

גור אריה על שמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה