גור אריה על ויקרא· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק כו · פסוק לח
כשתהיו פזורים תהיו אבודים. דאין לומר כמשמעו, דאם כן איך תתקיים "וזכרתי להם ברית יעקב וגומר" (פסוק מב), אלא לאו אבודים ממש, אלא פזורים:
גור אריה על ויקרא· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
כשתהיו פזורים תהיו אבודים. דאין לומר כמשמעו, דאם כן איך תתקיים "וזכרתי להם ברית יעקב וגומר" (פסוק מב), אלא לאו אבודים ממש, אלא פזורים: