גור אריה על ויקרא· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק כו · פסוק יז
פנאי. שכל פנים הוא לטובה, כמו "ישא ה' פנים אליך" (במדבר ו, כו), וכאן צריך לפרש פנאי שלי:
שיהא המות הורג אתכם כו'. מדכתיב "ונגפתם לפני אויביכם", ולא אמר 'ונפלתם לפני אויביכם', אלא לשון מגיפה הוא. ומפני שקשה מה ענין אלו ב' דברים – האויב והמגיפה – ביחד, ולפיכך פירש שיהיה הדבר הורג אתכם בפנים במקום שלא יוכל לבא האויב, והאויב כבר מבחוץ:
שאיני מעמיד שונאים אלא מכם. דאם לא כן, 'ורדו אויביכם בכם' מבעיא ליה, ומדכתיב "ורדו בכם שונאיכם", רוצה לומר שהשונאים יהיו מכם:
ונסתם מפני אימה. דהא אין רודף, כדכתיב "ואין רודף":
מבלי כח. פירוש, שלא ירצו לרדוף אחריכם, מפני שאין [בכם] כח, ואינם צריכים לרדוף אחריכם, דאם לא כן "ואין רודף" ברכה היא: