גור אריה על ויקרא· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
פרק כה · פסוק יט
שלא תדאגו משנת בצורת. דאי שלא תדאגו מן החרב, מאי ענין זה אל "ונתנה הארץ פריה וגומר" (כ"ה ברא"ם):
אף בתוך המעיים יהא ברכה. דאם לא כן, כיון שהארץ תתן פריה בודאי ידעינן שיאכלו לשובע:
גור אריה על ויקרא· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]
שלא תדאגו משנת בצורת. דאי שלא תדאגו מן החרב, מאי ענין זה אל "ונתנה הארץ פריה וגומר" (כ"ה ברא"ם):
אף בתוך המעיים יהא ברכה. דאם לא כן, כיון שהארץ תתן פריה בודאי ידעינן שיאכלו לשובע: